שאלה
שלום כבוד הרב
לפני כמה חודשים, הכרתי בחור מאוד נחמד בתחנת הרכבת.
האמת שזה מצחיק כי באותו יום בכלל לא הייתי אמורה להגיע לאותה תחנת רכבת והכל קרה סוופר במקרה!
הוא חשב שאני נחמדה ופיתח שיחת חולין טובה, ומשם החלפנו טלפונים והחלטנו שאנחנו מתחילים לצאת.
הוא בחור רציני (הזמין מקומות מראש למסעדה מפונפנת, הגיע לאסוף אותי ואפילו הקדים..) עם שאיפות וראש על הכתפיים, אינטליגנט עם רזומה מרשים ונראה בדיוק לטעמי. שנינו נהנינו מאוד בפגישה, אבל הבנו שיש פער קטן שקצת קשה לגשר עליו - אני דתיה והוא חילוני. עניין הדת והחילוניות לא כל כך הפריע, עד ששיתפתי את גבולות המגע שלי בקשר. אמנם אני לא שומרת נגיעה, אבל כן יש דברים שמבחינתי הם קו אדום.
הוא מצידו, היה מאוד כן ופיתוח איתי ואמר שזה קצת קשה לו בהתחשב בעובדה שיש משיכה. הוא העיד על עצמו שלא חושב שיוכל לעמוד בכך, ושלא היה רוצה שאמתח את הגבולות שלי עבור שום בחור ובסוף אעשה דברים שאתחרט עליהם.
אז למרות שהייתה פגישה מדהימה (של 4 וחצי שעות!), כימיה טובה ושיח מעניין, החלטנו לסיים את זה שם.
עברה כמעט חצי שנה וזה עדיין לא עוזב אותי!
משהו בכל המקריות הזאת - בכלל לא היינו אמורים להיפגש, בכלל לא חשבתי שאני "פתוחה להצעות" והוא גם טבעוני שזה לא משהו שחשבתי עליו אי פעם והיום אני בעצמי צמחונית...
מרגיש לי שיש שם פספוס מטורף ואני לא מצליחה לשחרר מזה!
מה ה' מנסה לסמן לי מתוך הסיפור הזה? מה עליי לעשות?
תודה מראש
תשובה
אני לא נציגו של הקב"ה עלי אדמות ולכן לא מתיימר לדבר בשמו. יכול להגיד איך אני רואה את הדברים. "מים גנובים ימתקו" כלומר דווקא בגלל שזה "אסור " הלב עוד יותר חומד. רומנטיקה זה דבר מתעתע רבים מבני האדם נותנים לרגש לנצח ולא מפיעלים את השכל. את הפעלת את השכל כי ברור שקשר כזה הוא מתכון לצרות, והרגש שלך לא מוותר . אל תתני לו לנצח, נהגת נכון והתרופה לכך היא לחפש קשר אחר ואז זה ישתכח.
אם זה מנחם זה לא קרה רק לך זה קרה קורה ויקרה לעוד הרבה אנשים, החיים מנספקים לנו נסיונות...עמדת בו יפה !!