שאלה
איך להמנע מיצר הרע וממחשבות אותם הוא מחדיר לי לראש על מעשים כאלה ואחרים ומחשבות עלי ועל האישיות שלי להם אני לא מאמין ומרגיש שאין להם מקום אצלי? או בקצרה איך להמנע ממחשבות של היצר הרע?
תשובה
שלום וברכה,
זו שאלה טובה וחשובה.
דע לך, שאחד מהמאפיינים של יצר הרע זה הדמיון שהוא משתית לנו בנפשנו.
הגמרא (סוכה נב ע"א) מספרת לנו שלעתיד לבוא, יצר הרע יבוא לפני הרשעים והצדיקים, ולצדיקים הוא יהיה נראה כמו הר גדול, ולרשעים הוא נראה כמו חוט השערה. ובאותו אירוע, הצדיקים יבכו איך הם הצליחו להתמודד עם כזה יצר גדול וקשה, והרשעים יבכו איך הם לא הצליחו להתמודד עם כזה יצר קטן ומסכן.
נראה לי שכוונת הגמרא ללמדנו, שיצר הרע הוא בעצם דמיון. מצד האמת יצר הרע הוא ריק מתוכן, הוא רק בלון נפוח. כל הכוח של יצר הרע, זה שהוא גורם לנו לדמיין את הדבר שאליו אנו מתאווים כדבר גדול, עצום ונפלא, כאילו זה פסגת השאיפות ואין דבר הדומה לו. אדם חושב שאם הוא רק יזכה לדבר שהוא מתאווה לו, כל העולם בכיסו הקטן, הוא ירגיש כל כך טוב ושמח. זהו דמיון!
הרמב"ם בהקדמה לשמונה פרקים (פרק א) מדבר על כוח המדמה, הוא מסביר שם, שכוח הדמיון נבנה מחוויות שחיווינו בחיים שמצטרפות לנו לדברים שלאו דווקא הגיוניים. ר' חיים ויטאל בספרו שערי קדושה (חלק ג שער ה) מוסיף שכוח המדמה הוא כוח חשוב מאוד שיכול לקדם את האדם, ולהוביל אותו לדרגות גבוהות עד כדי נבואה; אך מאידך כוח זה יכול להיות הרסני ביותר ולהפיל את האדם לשאול תחתיות. גם ר' נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן (תורה כה): "כל החטאים באים ע"י כוח המדמה שמשמם נמשכין כל התאוות".
גם אתה כשאתה נותר דרור לדמיונות יצר הרע, נמצא כעת כבול בכבלי הדמיון.
נראה לענ"ד, שזה גם עומק דברי הגמרא (יומא כט ע"א): "הרהורי עבירה קשו מעבירה". שכאשר אדם מהרהר בעבירה, הוא שבוי בקליפת הדמיון. האדם נשאב לדמיון, ונשאר שקוע בו כל הזמן. הוא מדמיין את העבירה מזוויות שונות ומעצים אותה הרבה יותר מאשר מה שהעבירה עצמה מסוגלת לתת. לעומת זאת, אדם שעובר עבירה, הוא מגלה אחרי העבירה, שכל העבירה הייתה תאווה שנגמרה, וכעת הוא מרגיש שהוא מיצה את התאווה עד תומה.
כדי להבין זאת יותר, תחשוב על אדם שעושה דיאטה, ומגיע לחתונה, ופתאום רואה עוגה שהוא מאוד אוהב. מה שעובר לו בראש באותם רגעים זה ממש דמיונות: "כמה העוגה הזאת טעימה!", "הלוואי שיכלתי לאכול אותה!", "מעניין כמה קלוריות יש לה?". ויצה"ר מתחיל לשכנע אותו בטענות שונות: "אולי רק תטעם?", "אם לא תאכל, יחשבו שאתה לא סומך על הכשרות כאן!", "יש כלל: לא עושים דיאטה בשבתות ימים טוב ובאירועים!", "זה ממש בל תשחית לא לאכול את העוגה, היא חלילה תיזרק לפח!" ועוד טענות מטענות שונות. האדם ממש נמשך לכבלי הדמיון. שים לב, כמה הרהורים היו לו סביב עוגה אחת מסכנה. כל ההרהורים הללו הם פרי דמיונו של יצר הרע.
טוב, אז מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם דמיונות יצה"ר?
הדרך הפשוטה היא לסלק את הדמיונות. לא לתת להם להיכנס בשום אופן. לשמור על עצמנו בכל הכוח שכשמגיע דמיון שלילי לסלק אותו מייד.
אבל מכיוון שכתבת שניסית רבות, ולא הצלחת להלחם בהם, נראה שכדאי לנסות דרך אחרת. שמעתי בשיעור ממו"ר הרב טל, שהבעש"ט באחת מתורותיו (בראשית קסה) כותב שהדרך להתמודד עם יצה"ר כשהוא נאבק איתך חזק, זה ע"י תחבולות של גניבת ליבו של יצה"ר. להגיד ליצה"ר שאתה חבר שלו, "אני מוכן ללכת איתך, רק בא נלך בכיוון קצת אחר". לשאול את יצה"ר: "מה יש לך להציע לי?, מה יש בתוך הבלון הנפוח שאתה מציג לי?". ע"י שמיישרים את ההתמודדות חזיתית ניתן לפורר אותה לאט לאט. והיצר נעלם מאליו.
נתחיל בדוגמא של תאוות אכילת העוגה. האדם נמצא בתוך דמיונות שהעוגה בשבילו היא כעת הר גדול שאי אפשר להתמודד איתה. בוא ננסה לפורר את הדמיון. נגיד ליצה"ר: "העוגה הזאת אמנם טעימה. אני מודה! אבל מה יש בעוגה הזאת? קצת סוכר! קצת קקאו! - תבין יצר נחמד, זה לא בריא לי! אני באמצע דיאטה, הסוכר הזה לא בריא לי כעת! אולי תציע לי משהו אחר טעים לאכול!"
ננסה כעת לעבור לדוגמא שלך, שהיא וודאי קשה לאין ערוך. תיישר פנים מול יצה"ר ותגיד לו: "מה אתה רוצה ממני? אין לי כוחות למחשבות הקשות שאתה מכניס לי, תן לי מחשבות טובות". פתאום המאבק כבר לא חזיתי, אתה חבר של היצר, אתה איתו, והוא מתמוגג מתפורר ונעלם מהשטח.
תנסה לחשוב על כך, שבעבר היו לך הרבה דברים שמאוד רצית, ואחרי שקבלת אותם ונהנית מהם, גילית שאמנם הם נחמדים, אך הם לא פסגת השאיפות של חייך. לדוגמא, כשילד בן 6 חולם תקופה ארוכה על אופניים, והוריו (העניים) מבטחים לו, שבגיל 8 הוא יקבל. הילד כל יום ויום חושב על אופניים, וכל חלום הוא מדמיין כיצד הוא רוכב עליהם. וההתרגשות הולכת וגוברת עד שהוא מגיע לגיל 8. ואחרי שהוא מקבל את האופניים הוא שומר עליהם מכל משמר, ורוכב עליהם כל היום. ואחרי שבועיים הילד רוכב קצת פחות, ואחרי שנה הוא כבר כמעט ולא רוכב, ואחרי שנתיים האופניים זרוקות מאחורי הבית שלו. למה? – זהו! הוא מיצה כבר את העונג של האופניים. היה נחמד אבל זהו, היום מעניין אותו דברים אחרים...
גם כלפי אותו דמיון צריך להסביר בשכל, זה בלבול שצריך להתנתק ממנו. זאת עבודה קשה, אבל הבעש"ט מסביר שדרך התמודדות הזאת וקילוף הדימיון ניתן להצליח להתגבר על יצה"ר.
כמובן שמעל כל העבודה שלנו, לא נשכח את דברי הגמרא (סוכה נב ע"ב): "אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו... ואלמלא הקב''ה שעוזר לו אינו יכול לו", שצריך סייעתא דשמיא גדולה בכך, ואם ה' לא יעזור לנו אין לנו סיכוי להתמודד.
וכן צריך להתפלל על כך רבות שה' יעזור לנו להצליח להתמודד עם דמיות יצה"ר, כדברי הגמרא (קידושין פא ע"ב): "רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע". ולכן תרבה בתפילות לה' שיעזור לך להשתחרר מדמיונות היצר.
עוד עצה חשובה שנתנו לנו חז"ל, ובפרט לאחד כמוך שזכית להיות בחור ישיבה, שאומרת הגמרא (סוכה נב ע"ב): "תנא דבי רבי ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ..."
לסיכומם של דברים, דרך העבודה שלענ"ד צריכה להיות בהתמודדות עם דמיונות יצה"ר:
א. להשתדל להיות רגוע, שליו ושמח.
ב. כשמגיעות מחשבות ודמיונות שליליים יש לנסות לסלקם מייד.
ג. (במידה ולא הצלחת לסלקם), יש להעמיד לפניך את טענות יצה"ר, לדון איתו ולפורר אותם אחת לאחת. יחד עם יצה"ר עצמו לנסות להבין שיש פה דמיון שמטעה ומבלבל אותך. ולנסות לחשוב על פתרונות חילופיים.
ד. להרבות בתפילה על כך.
ה. להשקיע בלימוד התורה הקדושה.
ו. במידה והצלחת להתגבר (ואפי' קצת) – עליך להודות ל-ה' שעזר לך להתגבר, ולהיות שמח מאוד בכך שהצלחת להתמודד.
בתפילה מעומק הלב, שה' יעזור לך ולכולנו להצליח להתגבר על דמיונות יצה"ר, ודרך זה נצליח להתגדל, להתעצם, ולהתקדש.
קבל ממני חיבוק גדול והרבה הזדהות, הבנה ואהבה.
בהצלחה רבה,
הלל מרצבך