מעשרות

א. קודם כל יש לשלם את החוב לבנק, כיון שיש בזה מצות פריעת בע"ח, ועוד יש בזה גם המנעות מחשש ריבית.
ב. כל הכנסה מחייבת במעשר, ולכן דמי הביטוח הלאומי הם בכלל הכנסה. אמנם אין כל הכסף שמקבלים נחשב הכנסה, שהרי גם מפרישים לצורך ביטוח לאומי, לכן צריך להפריש מעשר מההפרש בין ההשקעה להכנסה.
ג. אם ההורים מקפידים שיהיה דווקא לצורכי הבית א"צ לעשר, ואם לא - צריך לעשר.
ד. המעשר חל על כל המשכורת למעט מס הכנסה. אמנם לגבי קרן פנסיה וכד', עדיף להפריש כשיקבל את הקרן.
ה. לא, אפילו אם המקבל עני, כיון שבלאו הכי היית נותן לו, ואין אדם פורע חובו ממעשר.
ו. כיון ששכירות דירה היא הכנסה יש לעשר. שה"ז כשדה שמוציאה פירות שצריך לעשר, אע"פ שהשדה עלתה כסף.
ז. בשו"ע יו"ד רמט א' כתב לגבי שיעור הנתינה במצות צדקה שמצוה מן המובחר לתת עד חומש מנכסיו, ואחד מעשרה מידה בינונית. וכתב שם ששנה ראשונה יתן מהקרן ומכאן ואילך מהריוח שהרויח בכל שנה, ואמנם כתב זאת לגבי חומש, אולם הש"ך שם סק"א כתב שה"ה לגבי מעשר.
נמצינו למדים שמעשר כספים ניתן בפעם הראשונה מהקרן ושאר הפעמים מהריוח.
קרן - פירושו כל הממון שיש ברשותו של אדם כשהוא מתחיל לעשר, כגון שיש לו הון ואדמות וכו' בשווי מליון שקל, צריך לתת מאה אלף שקל מעשר.
ריוח - הוא כל ממון שנוסף על הקרן מאותו זמן שמתחיל לחשב, כגון משכורת או עסקים וכד' צריך לתת מעשר מהריוח, כגון אם המשכורת שלו חמשת אלפים שקל, יתן חמש מאות שקל מעשר וכד'.
צריך לתת מעשר ע"פ הברוטו של המשכורת ולנכות מזה מס הכנסה, אולם צריך להפריש מביטוחים למיניהם שהרי הם בכלל הריוח, כגון אם המשכורת בברוטו היא אלף, ומס הכנסה הוא מאתיים, צריך להביא שמונים, אע"פ שמהשמונה מאות שנשארו לו מקבל לעצמו רק שש מאות כיון שמאתיים שקל הם לפנסיה וכדו', ואפשר גם להפריש מהפנסיה כשיקבל את קרן הפנסיה בעתיד.

תשובת הרב דרור – דיין בבית דין צדק ע"י ישיבת ההסדר בשדרות