שאלה
שלום וברכה הרב..
לא מזמן יצאתי עם בחור למטרת שידוכין ויצאנו חודשיים פלוס..
היו דברים שממש התאימו לשנינו ובדיעבד היו גם דברים שבכלל לא היו מדוייקים, ב"ה הפסקנו את הקשר ואני מאד שלמה עם זה.
אבל הלב שלי לא שקט בכלל. כל החיים שלי שמרתי את עצמי מקשרים עם בנים ובאמת רציתי שגם המגע וגם המבט וההתרגשות יהיו רק מבעלי, כ"כ רציתי!
ואז הגיע הקשר איתו ואיבדתי ראשוניות לכל מיני דברים שהחלום שלי היה שיהיו לבעלי..
ב"ה שמרנו נגיעה! שזה ממש נס גדול! אבל אני זוכרת את המבטים שלו עליי, את המילים, את ההודעות... ממש קשה לי לשכוח! זה היה הראשון במובנים מסוימים.
וגם לצערי היו דיבורים ביננו שהיה ממש לא מתאימים ואני כ"כ מצטערת עליהם! גם כי זה לא רצון השם וגם כי ביזבזתי ריגושים על גבר זר וגם כי אני כמעט בטוחה במאה אחוז שהחטאתי אותו בכל מיני מישורים..
למה אני כותבת את זה?
א. כי ממש קשה לי להאמין שאפשר לחזור על זה בתשובה! גם אם אטצער הכי בעולם עדיין, אף אחד לא יחזיר לי את הפעם הראשונה שבעלי אומר לי שהוא אוהב אותי. ובכללי חוויתי חוויות איתו, איך אפשר פשוט להתנקות ולמחוק את זה? לא מבינה!!!
ב. התחושה שהוא גרם לי להרגיש היתה מדהימה! הרגשתי אהובה ואישה לידו וממש קשה לי לשכוח את זה ואני לא מצליחה הוא עולה לי למחשבות כל יום ובאמת שאני מנסה להשתחרר מזה אבל לא מצליחה! אני על סף ייאוש. כ"כ רוצה קדושה וטהרה ולהמשיך הלאה להיות טהורה לבעלי, אבל הוא כל פעם חוזר לי למחשבות!
מה אפשר לעשות? אני גם אוסיף ואומר שיש לי נטייה לפעמים להיות קשה עם עצמי ולהלקות את עצמי שאיך אני לא הולכת בדרך השם, וזה עוד יותר נהפך לגרוע.. אז איך אני מתקדשת ושוכחת ממנו בלי להיות קשה עם עצמי?
תשובה
שלום וברכה,
אשרייך שאת מחפשת קדושה ורוצה להיות טהורה כמה שיותר. הרצון להתעלות רוחנית זה דבר נפלא וחשוב כל כך. תכלית האדם להתקדש ולהתעלות בדבקות ה'. כפי שמובא בתורה: "קדושים תהו", "ובו תדבקון" ובעוד מקומות נוספים בחז"ל ובספרי חסידות ומוסר שונים.
מעבר לכך, צריך לדעת שהדרך לחתונה היא מאתגרת ודורשת הליכה בין הטיפות.
מצד אחד את נדרשת להיפתח לגבר אחר כדי לבדוק את התאמה ביניכם, ומצד שני עלייך לשמור על האישיות והפנימיות שלך כדי להצליח להגיע קדושה וטהורה לקראת החתונה שלך.
התנועה שקיימת בין הפגישות השונות של קרבה מחד, ושמירה על מרחק מאידך היא אחד האתגרים הגדולים של כל זוג במסע לבניית הבית.
יש להוסיף שכאשר זוג מחליט להיפרד אחרי תהליך היכרות מתקדם, לפעמים נותרת תחושה קשה שנחשפנו לשווא. כפי שתיארת היטב בדברייך. אין ספק שזהו אתגר מצד אחד מורכב ומצד שני הכרחי, עד שמוצאים את הזוגיות האחת והמתאימה עבורך.
מעבר לכך, בדברייך את מתארת שנחשפת לנקודות פנימיות שהיית רוצה לשמור אותם לבן זוגך היחיד שתזכי להינשא לו. ואת מצטערת על מה שהיה. התחושה שלך מובנת והגיונית. וחשוב ללמוד ממה שקרה להבא, כיצד לא להגיע למציאות כזו שאחר כך עשויים להתחרט עליה ובצדק.
כמובן, שאת בוודאי יודעת שגם אם מה שעשית זו הייתה טעות, יש ביהדות מצווה שנקראת "תשובה". ואין דבר העומד בפני התשובה. ולכן, תזכרי שתמיד אפשר לחזור בתשובה על פי הכללים הרגילים: חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד, ומשם להמשיך הלאה בשמחה רבה. כי אחרי תשובה נמחלים העוונות לגמרי.
חשוב לי להוסיף, שלפעמים יצר הרע מפיל אותנו על ידי זה שהוא מחליש אותנו בטענה שחטאנו בחטא חמור ומוריד לנו את השמחה הפנימית הפשוטה. אסור להיכנס לעצבות ודכדוך גם אם עשינו טעויות מכל סוג שהוא.
לגבי הניתוק מהמחשבות על הבחור. יש כמה כלים איך לשכוח קשרים שונים. בדרך כלל העצה הטובה היא לנסות להשקיע בדברים אחרים, ולא לתת למחשבות לברוח למקומות לא נכונים. לפעמים עצם הקשר החדש ישכיח ממך כל מיני חוויות מיותרות שעברת עם הבחור הקודם. במקרי קיצון (כשלא מצליחים להשתחרר) מומלץ ללכת לאנשי מקצוע שיכולים לסייע בדבר.
בסוף דברייך כתבת: "יש לי נטייה לפעמים להיות קשה עם עצמי ולהלקות את עצמי שאיך אני לא הולכת בדרך השם". כפי שאת מבינה, נטייה זו יכול להביא לדברים לא טובים, ועלייך להשתדל להתנתק מזה. לא טוב להלקות את עצמנו, בדרך כלל זה רק מחליש. חשוב לעבוד את ה' מתוך שמחה ורוגע. כולם עושים טעויות, העיקר זה ההשתדלות וההתקדמות הלאה. ושוב אדגיש, אם זה מכניס אותך למצב נפשי לא תקין, כמובן שצריך להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום.
לסיום, אברך אותך שתזכי למצוא את זיווגך בקלות, ותרגישי אהובה ושמחה בזוגיות שלך בעז"ה בקרוב.
בהצלחה רבה
הלל מרצבך