לכל אלה שהחגים מבחינתם אינם רק פסק-זמן מהחיים אלא מקפצה להמשך, אלה שכשנאלמת
תרועת הפסטיבלים רק מתחיל עבורם החג האמיתי, אלה שמבחינתם אין "אחרי החגים" ו"חזרה לשגרה" כי הם הופכים את השגרה שלהם לחול המועד אחד ארוך של חגי תשרי, אלה שגם עכשיו עדיין אומרים בטעות "יעלה ויבוא": לכם עוד אפשר לוותר איכשהו.
אבל כל השאר - נדרשים לעמוד עכשיו בכל מה שהם התחייבו לעשות "אחרי החגים".
ויהי בנסוע הארון
מרוב אירועי סוכות, המדור שכח לדווח על אירוע שקרה קצת לפני כניסת החג: כל מי שנמנה בין לקוחותיה של רכבת ישראל בשנים האחרונות, יודע שהרכבות כבר מזמן אינן רק כלי תחבורה נוח ממקום למקום, הן גם שטיבל. הנוסעים הקבועים יכולים להתפלל שחרית ברכבת הלוך, להתפלל ערבית ברכבת חזור, לשמוע שיעור בדף היומי בכל אחת מהן. אבל הגדיל לעשות הקו המחבר בין מדינת גוש דן למדינת הנגב, הלא הוא קו תל אביב - באר שבע, וערך טקס מכובד ברוב עם של הכנסת ספר תורה לרכבת. אחרי צעד כזה, שאף אחד לא יתפלא אם בקרוב הוא ישמע בכריזה של הרכבת משפט כמו: "זוהי תחנה אחרונה לרכבת זו, הנוסעים מתבקשים לוודא שלא שכחו ותן טל ומטר".
שיהיה ברור
נגיד שאתם רוצים לפרסם הצגה לילדים. מה תכתבו בפרסומת? 5-6 שמות של כוכבים, שם של במאי או מפיק נחשב, עשרות זמרים ורקדנים על במה אחת וכיו"ב. ואם אתם מפרסמים הצגה שמיועדת לציבור החרדי, מה תציינו בפרסומת (חוץ מאישור של ועדת רבנים כלשהי)? אם אמרתם מסר חינוכי - הייתם קרובים. "מסר חינוכי חד וברור", זה מה שכתוב בפרסומת להצגת הילדים החדשה "להציל את זעליג" (באמת שככה קוראים לה). לא מספיק שיהיה מסר, צריך גם שהילדים יבינו בדיוק מה שהם צריכים להבין, ולא יבינו בטעות שום דבר אחר. צודקים, לא?
 |
|
לעבוד על הת"סים באהבה (צילום: אבישי אדלר)
|
יותר אהבה
ואם במסרים חינוכיים - לא חובה שהם יהיו חדים וברורים, הם יכולים להיות גם מורכבים ועם הרבה סימני שאלה - עסקינן, אז לפני שתשמעו את הסיסמה "למען שמו באהבה" תחת כל עץ רענן בחודש הקרוב, תזכרו ששמעתם אותה גם פה. "למען שמו באהבה" זו הכותרת שהולכת ללוות את חודש האירגון הבעל"ט, שיצא לדרך בסוף השבוע הבא, וינסה לגרום לכל מעשיהם ופעולותיהם של חברי בני עקיבא להגיע קצת יותר מתוך אהבה. אם כן, הפעם חברי התנועה לא יצטרכו ללכת רחוק כדי ליישם את הנושא - האתגר יהיה לעשות את מה שעושים כל שנה, מהצגות ועד ת"סים דרך צביעת קירות, אבל בלי עצבים ועם הרבה הקשבה ואכפתיות. מי שיעמוד בהצלחה באתגר המאוד-לא-פשוט הזה, יוכל להמשיך לשלב הבא - לגרום לכל הציבור להתנהל כך.
מזמינים את הציבור לקידוש
שכוייח השבוע מוענק למכון ללימודי קידוש החודש שע"י ישיבת כרם ביבנה, שחגג אתמול (כן, אפשר לומר חגג. גם אם עבור חלקכם לא יתכן שום קשר בין כנס עם הרצאות על "מידת דיוקם של חשבונות קידוש החודש לרמב"ם" או "מעיגול דרב נחשון גאון ועד לוח ס"א ראשים" לבין חגיגה) עשור להיווסדו. המדור מאחל מזל טוב, ושיגיע במהרה בימינו היום בו כולם יזדקקו לכם הלכה למעשה.
ותהייה קטנה לסיום
השבוע נחשף כי רבים מבין שיפודי הכבש שאנחנו אוכלים, הם בכלל עופות. בעלי מסעדות בכל הארץ לוקחים שומן של כבש, מושחים בו בשר בקר או עוף ומוכרים במחיר של כבש רגיל. הפרות והתרנגולים הצליחו לשחק אותה "שה תמים", והתופעה התגלתה רק לאחרונה ע"י בדיקות מדעיות של הבשר. אז כמה רוחות סערו מזה, ואולי תהיה גם תביעה משפטית או שתים, ומה שמוצג בתפריט ככבש בתנור יחזור להיות באמת כבש בתנור, או שלא, ממילא כנראה שאין ביניהם הבדל גדול מדי בטעם. אבל מה עם כל אלה שמקלים בהמתנה בין עוף לחלב, וממתינים אחרי כבש יותר מאשר אחרי עוף? מישהו יכול להשיב להם את כל הפיצות, הגבינות והגלידות שהם הפסידו בטעות בגלל התרמית הזאת?
בברכת לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.