שטיינזלץ לכתחילה

כשחיוך משועשע נסוך על פניו, ומקטורת תחובה בפיו, פונה הרב עדין שטיינזלץ בצעדים מהירים אל חדרו במכון שטיינזלץ בירושלים. על השולחן מוטלות שלוש חפיסות שוקולד מריר, ובמהלך השיחה ממלא הרב את מקטרתו פעם אחר פעם, שואף ופולט עשן מתוק, עשן אשר הפך זה מכבר, על פי תלמידיו, לסימן מובהק שהרב באזור.

"אני מצטער שמשתמשים בהם אך מחביאים אותם מתחת לשולחן" (צילום: ישיבת תקוע)

הרב עדין שטיינזלץ, או בשמו המלא אשר נוסף לו בהמלצת הרבי מליובאויטש אבן ישראל, כשמו כן הוא: עדין. עדין אך גם תובעני. עדינותו של הרב לא מנעה ממנו לזקוף לזכותו במהלך 73 שנותיו את הקמת ארגון שפע החולש על מוסדות חינוך ואקדמיה בארץ ובחו"ל, כתיבת עשרות ספרי יהדות בשפות שונות, קבלת פרס ישראל, וכמובן מפעל תרגום הש"ס המכונה בפי כל: גמרות שטיינזלץ. מפעל אשר הגיע בתקופה האחרונה, כעבור למעלה מארבעים שנה, לידי גמר.

לא מוצא שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה

לדברי הרב שטיינזלץ מטרתו של מפעל ביאור הגמרא הוא להפוך את הגמרא לנגישה עבור הציבור. כך במקום להקדיש מאמץ בניסיון לפסק ולהבין את הכתוב, ינותבו הכוחות לברור משמעותו העמוקה של הטקסט. "אני לא מוצא שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה" פוסק בנחרצות הרב. "כמו שאין עניין ללמוד בגמרא כתב יד. לטקסט לא מפוסק אין קדושה מצד עצמו" מסביר הרב מדוע לדעתו שבירת השיניים על טקסט ארמי הינה תהליך מיותר.

הרב עצמו לא מתרגש מהביקורת שהוטחה בו במחנה החרדי לפיה תרגום הגמרא לשפת ההמון תוזיל בסופו של דבר את ערכה של הגמרא. "יכול להיות שהיו יהודים שאמרו שרש"י מקלקל את הלימוד כי זה נעשה פשוט מדי. האם רש"י הוזיל את הלימוד? לא. הוא נתן ללימוד קידום עצום. במקום לפרש מילה במשך חצי שעה, רש"י מסביר אותה. רש"י הניח שלאנשים היה יותר ידע ממה שיש להם כיום" אומר הרב, הרואה בפירושו מעין המשך לפירושו של רש"י.

במהלך השיחה עימו אני מסרב להרפות וממשיך להקשות, מדוע להותיר את הנוסח הארמי ולא לקרוא ישירות מתוך גמרא בעברית? "אני גם לא רוצה לומר קדיש בעברית" מסביר הרב, "יש לנו את הטקסט המקורי שהוא בארמית. בן אדם הגון לא משנה או מתרגם את הטקסט. אני משמר את הארמית בדיוק".

ידעתי שהמורים לא יהיו מרוצים (צילום: יחצ)

לקחתי למורים את העבודה

"צר לי שלא עשו בגמרות שלי שימוש יותר מושכל" אומר הרב ומיד מבאר "אני מצטער שמשתמשים בהם אך מחביאים אותם מתחת לשולחן. בהרבה מקומות יש גמרות מתחת לשולחן". מבחינתו דוקא בישיבות היה ראוי ללמוד עם פירוש שטיינזלץ דבר שיאפשר להעמיק את הדיון בתכנים עצמם. לדבריו העובדה שבישיבת "מקור חיים", בה הוא משמש כנשיא הישיבה, לא משתמשים בגמרות שטיינזלץ היא אכן עובדה מצערת, אך לא כזו ש"שווה לעשות עליה מלחמה".

לטענת הרב שטיינזלץ אחת הסיבות לכך שהשימוש בגמרות המתורגמות הפכו לדבר של בדיעבד, היא לא אחרת מאשר המורים לגמרא. "חלק גדול מלימוד הגמרא בישיבה התיכונית הוא תרגילי התעמלות טכנית. כשכתבתי את הפירוש לגמרא ידעתי שהמורים לא יהיו מרוצים מכך. לקחתי מהם את רוב עיסוקם ואמרתי: זה לא צריך להיות העיסוק שלכם. זה כמו שבצבא המפקד יעסוק בגרביים ובנעליים של החיילים. התפקיד הוא שהחיילים יהיו חיילים. ודאי שנעליים וגרביים זה חשוב, אך זו לא עיקר העבודה. המורה צריך לשאול את תלמידיו: אילו רעיונות אפשר להעלות מהגמרא? מהם המסקנות? הוא צריך לגרום להם ללמוד".

לא רוצה שאנשים יהיו רובוטים

למרות שמפעל תרגום הגמרא עשוי להצטייר כמפעל החיים של הרב שטיינזלץ, הרב עצמו רואה דווקא את עיקר עשייתו בתחום החינוך. "אני מבקש לחנך אנשים שיהיו יותר טובים. בבית הספר אני מנסה ליצור הזדהות עם הערכים, שיהיו חלק מההוויה. השאלה היא האם לאנשים יש זהות עמוקה עם יהדותם? אני לא רוצה שאנשים יהיו רובוטים וגלמים. אני מעוניין שיתנו להם לצמוח כל אחד בתחום שלו. אני לא רוצה להפוך שושנה לרקפת אלא להפיק את היבול הטוב ביותר מכל צמח".

אני שואל את הרב כיצד רוב תלמידיו דתיים לאומיים, ואילו הוא נתפס בציבור כחב"דניק, אך הוא מבקש שלא להגרר להגדרות. "אנשים מרגישים צורך להכניס למחנות מסויימים. מי שלא רוצה להיות במחנה מסויים נמצא בצרות... מה גודל הכיפה, איזה צבע, איזה סוג חומר? זה לא מעסיק אותי. אותי מעסיקה השאלה מה נמצא מתחת הכיפה".

"בחמישים שנה הבאות ארצה לעסוק ולהשקיע יותר בחינוך" קובע הרב, "ספרים הם חשובים, אך הם כלי עזר. בני אדם הם הדבר החשוב" מסיים הרב והתרגשות קלה ניכרת בקולו "אם יגידו עלי שהעמדתי תלמידים ראויים, אהיה מאושר".