"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (שמות י"ח,א'). איזו בשורה שמע יתרו שהביאה אותו להחלטה לבוא אל עם ישראל? לפי הפירוש הפשוט של הפסוקים, הוא שמע על כל הנפלאות של יציאת מצרים. רש"י אומר שהוא שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. כנראה שפירוש רש"י גם מושפע מסמיכות הפרשיות שמלחמת עמלק מופיע מיד לפני הסיפור של ביאת יתרו.
כידוע, בין האבן עזרא והרמב"ן יש גישות שונות עד כמה יש להפעיל את הכלל של אין מוקדם ומאוחר בתורה. רבי אברהם אבן עזרא משתמש בכלל זה בצורה די חופשית וטוען שהרבה פעמים, התורה מסודרת בסדר תימטי ולא כרונולוגי. בניגוד לו, הרמב"ן טוען שהתורה כמעט תמיד מציגה את סיפוריה בסדר כרונולוגי. גם בתחילת פרשת יתרו הם חולקים בנקודה הזאת.
אבן עזרא מסביר שלמרות סדר הפרקים, יתרו הגיע אחרי מתן תורה. הוא אומר שהסיפור בפרק י"ז, המלחמה עם עמלק ברפידים, קשורה לתחילת פרק י"ט, שם הם נוסעים מרפידים. הוא גם מביא הוכחה מפרט אחד בסיפור של יתרו בפרק י"ח. יתרו רואה שיש תור ארוך של אנשים המחכים לשאול את פי משה, ומשה מסביר - "כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת תורותיו". מובן מכך שיש להם כבר תורת אלוקים, ואז ברור שמדובר בסיפור שקרה אחרי מתן תורה.
הרמב"ן, כדרכו בקודש, חולק ואומר שיתרו הגיע לפני מתן תורה ופרק י"ח באמת קרה לפני פרק י"ט. אין הוכחה מהביטויים "חקי אלוקים ותורותיו" כי יתכנו שאלות הלכתיות גם לפני מתן תורה. כבר במרה, כתוב "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו" (שמות ט"ו:כ"ה). זאת אומרת, הייתה תורה והלכה גם לפני מתן תורה.
הרמב"ן גם מביא הוכחה מהעובדה שלא כתוב בהתחלת הפרק שיתרו שמע על מתן תורה. בפסוק הראשון של הפרק מוזכר רק יציאת מצרים. בהמשך הפרק, בפסוק ח', כתוב שמשה סיפר לחותנו על הנפלאות של יציאת מצרים ואיננו מזכיר את קבלת התורה. משתמע כי מדובר בסיפור שקרה לפני מתן תורה. הרמב"ן מזכיר אפשרות ביניים שיתרו החליט להגיע לפני מתן תורה אבל הגיע רק אחרי המעמד הנורא בסיני, אבל הוא מעדיף לגרוס שיתרו הגיע לפני מתן תורה כמו שיוצא מסדר הפרקים. (חלק מהדיון בין הראשונים קשור גם ליחס בין סיפור יתרו בפרשתנו ובין הסיפור של יתרו בפרשת בהעלותך במדבר יא).
לפי הרמב"ן, אין צורך להסביר את סדר הפרקים, כי הם פשוט באים בסדר כרונולוגי. לפי האבן עזרא, פרק י"ט התרחש בפועל לפני פרק י"ח, ויש להבין מה מטרת התורה בהצגת הדברים שלא כפי הסדר הכרונולוגי? הוא מסביר כי כוונת התורה להסמיך את המלחמה עם עמלק והסיפור של יתרו. בהמשך ההיסטוריה, צאצאי יתרו יגורו קרוב לעם העמלקי וחשוב להדגיש שהמלחמה עם עמלק אינו כולל בני יתרו. ואכן, שאול המלך מזהיר את בני הקיני (ניני יתרו) לפרוש מהעמלקים לפני הקרב.
ניתן להבין את הפירוש של האבן עזרא כהכוונה להילחם נגד האנשים הנכונים, אבל יתכן שיש רעיון עמוק יותר. התורה חפצה לעשות ניגוד בין עמלק ובין יתרו, כדי להציג את המורכבות של המפגש בין העם היהודי ובין העולם הרחב. יש דברים שליליים בעולם, אבל יש גם דברים מאד חיוביים. יש ששונאים את העם היהודי, ויש גם חסידי אומות העולם. יש יהודים הרואים את כל עולם הנכרי כעמלק וכדבר מכוער, מדובר בטעות חמורה שאינם מכירים באנשים טובים באומות ובטוב של התרבות הכללית. מצד שני, יש שרואים רק את יתרו ואינם מכירים בעומק של האנטישמיות בעולם ובדברים הלא רצויים. מי שמצליח להכיר שיש יתרו ויש עמלק מגיע להבנה יותר עמוקה ונכונה.
הרב יצחק בלאו מלמד במדרשת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון