שאלה
יש סתירה לכאורה בתשובות שלכם:
פירות גוי פטורים מתרומות ומעשרות רק אם הפירות היו שייכים להם בזמן החיוב ,אך אם היו ביד יהודי בשעת החיוב כגון שיהודי גמר את מלאכת הפירות, הפירות התחייבו בתרו"מ. פירות הפקר, פטורים מתרומות ומעשרות ואין חייבים עליהם עוד בתרו"מ גם בעת גמר מלאכה.
התשובה התקבלה מ רבני כושרות
בתאריך ג' אדר ה'תשע"ג
הפרשת תו"מ בזיתים מגידולים
שונים
הרב משה כ"ץ
3. עצים הנמצאים בשטח היישוב או בסביבתו, ונטעו לכאורה על ידי ערבים: ברוב המקרים מונע צה"ל מהאוכלוסיה הערבית להתקרב לשטחי היישובים מטעמים ביטחוניים וממילא נמנעת מהם היכולת למסוק את העצים. הרב לבנון פסק במקרים מעין אלו, שמניעת הבעלים מלהגיע לעצים מהווה מעשה של הפקרת הפירות. בשל כך, אין חשש גזל במסיקת עצים אלו ואפשר למסוק מהם באופן חופשי. במקרים אלו התוצרת תהיה פטורה מהפרשת תרומות ומעשרות. אולם, זיתים, גמר מלאכתם הוא ביד ישראל. ומספק, יש להפריש גם מהם תרומות ומעשרות, בלי ברכה, ובלא נתינת מתנות בפועל.
תוכלו להסביר את הסתירה לכאורה בין שתי התשובות באתר? בראשונה כתוב שעל הפקר בכ"מ אין הפרשת תרומות ומעשרות, ובשניה כתוב שבהפקר מכיוון שגמר המלאכה ביד ישראל כן חייבים מספק??
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שאלה טובה מאד.
אין סתירה כי:
התשובה הראשונה מדברת על פירות הפקר לעומת פירות שיש להם בעלים. למרות שלפירות הפקר בסופו של דבר יש לו בעלים (מי שקטף אותם למשל) הם ממשיכים את הדין של פירות הפקר הפטורים מתו"מ למרות שבשעת החיוב (בזיתים היא שעת עשיית השמן) הם היו בבעלות יהודי. וכך הדין בשנת שמיטה.
אבל במידה שיהודי קנה ממי שפטור מהמצוות (גוי) , אם הזיתים היו בבעלות היהודי בזמן החיוב, שהוא שעת גמר המלאכה, (כלומר בזמן עשיית השמן) אזי הם התחייבו בהפרשת תו"מ.
התשובה השניה דנה בעיקר על היתר קטיף פירות מעץ של גוי הנמצא במקום שמערכת הביטחון לא מאפשרת לו למסוק אותם (בתוך ישוב יהודי), שבגלל שהגוי לא יכול לקטוף אז מותר ליהודי לקטוף ואין בכך איסור גזל הגוי. אבל הרב לבנון לא התכוון לומר שזה ממש דין של "הפקר" שפוטר מהפרשת תו"מ אלא שהוא מסתפק בכך. ובגלל שיש ספק מה דינם של הפירות בענין תו"מ הוא פסק להפריש בלי ברכה