שאלה
כשנבוא השבת לבית הכנסת ונקשיב לפרשה, (ו[לא לעלונים]...), ניתקל בפרשה יוצאת דופן.
לא אירוע מיוחד, לא דמות מיוחדת, לא נקמה וברית, ולא קללות וברכות, לא מרד ולא מגיפה...
שום אירוע חריג לא נרשם - רק מוזכר איפה בני ישראל חנו ואיפה נסעו.
ונשאלת מאליה השאלה - מה המשמעות של כתיבת המסעות של בני ישראל? או, ובמילים אחרות: [מה התועלת]?
מה זה משנה לי עכשיו איפה הם היו ואיפה הם חנו?
ריבונו של עולם, כשנתן לנו את התורה, הוא נתן אותה כ[נבואה שנצרכה לדורות].
ולא סתם היא נכתבה דווקא בצורה הזאת.
כי דווקא בצורה הזאת יש לנו מסר ללמוד ממנה לחיים - להורות לנו [דרך חיים]!
לכן, גם מכתיבת המסעות יש מה ללמוד!
שוב חוזרת השאלה - מה לומדים מהפרשה?
בני ישראל עברו הרבה אירועים, מהם קשים ומהם משמחים, כמו כל אדם בחיי היומיום, שעובר דברים קשים ודברים משמחים.
אבל בסופו של דבר, בסופו של כל יום או כל חודש או שנה - יש לנו עצירה של [סיכום ביניים]. מעין עריכת חשבון נפש מקיפה וכוללת:
איפה אני? מה היה איתי? לאן אני הולך? איפה הייתי? איפה חניתי ואיפה נסעתי?
יש לאדם הרבה תחנות בחיים, ובמבט כולל על מה הוא עבר - האדם קוצר לעצמו תובנות חדשות לגבי עצמו.
כשהוא מסתכל במבט כולל הוא [יותר מכיר את עצמו]!
הוא יכול ללמוד במה הוא נכשל - ולהתרחק מזה, וגם במה הוא מצליח ולהתמיד בזה!
כך, כל יום לפני השינה, כך כל חודש, וכך גם כל שנה בראש השנה.
פרשת מסעי מביאה אותנו לסוף של ההליכה במדבר, וכאן בא חשבון הנפש:
מה היה בכל מקום ומקום? מה היה טוב ומה לא?
זה לא סתם רשימה של מסעות, זה חשבון נפש לכל עם ישראל, כדי שיעצור ויסתכל אחורה - מה היה? מה אני לוקח מכל זה? מה אני משאיר מאחורי?
פרשת מסעי מגיעה דווקא ב"[שלושת השבועות]", שבשבועות אלה יש - [חשבון נפש לאומי]!
האומה עוסקת בסיבות החורבן, דרך תיקונו, וההשלכות החברתיות והלאומיות לעמינו.
ובסופו של דבר - האומה יוצאת עם [התרוממות רוח] לקראת השנה החדשה!
שבת שלום ובשורות טובות!
חברים מקשיבים
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו