כותרת מדור סרטים
חדשות כיפה

ביקורת סרט: המפסטד שלי  

והפעם ציפי קלר צפתה בדרמה רומנטית העוסקת בסוגיות של גיל שלישי, מאבקי נדל"ן וקשרים בין אנשים. נראה שהסרט מיועד לצופים המבוגרים יותר, אבל גם הצעירים ירוויחו ממנו

המפסטד שלי

צילום: צילום מסך יוטיוב

"המפסטד שלי" הוא דרמה רומנטית העוסקת באלמנה אמריקאית שיום אחד צופה מדירתה ורואה בין העצים צריף עץ שנראה כי הוא מאוכלס על ידי חסר בית. היא מגלה אדם שחי לו בשקט בתוך החורשה זה 17 שנה. אלא שעל ה"רכוש" שלו מאיימים כרישי נדל"ן שרוצים להרוס את הצריף לטובת פרויקט מגורים יוקרתי. היא  מחליטה לעזור לו במאבקו ויוצאת אפילו נגד חברתה המובילה את המאבק השכונתי לסילוקו. 


הסרט מצולם ברובו בהמפסטד שבלונדון והרקע הירוק והמרגיע של הפארק מלווה את העלילה שמובילה אותנו למערכת היחסים שנרקמת בין השניים. למרות הסיפור הרדוד והצפוי, עבודת השחקנים האנושית והטבעית גורמת לנו להיכנס לסיפור ולהזדהות עם הגיבורים המרכזיים של הסרט.

זהו סרט העוסק בקשר בין אנשים ובמשמעות החיים, ונותן הזדמנות להתחלות חדשות גם בגיל השלישי. כל זאת על רקע משבר הנדל"ן הפוקד את לונדון.  הייתי שמחה שצעירים רבים יצפו בסרט זה כדי לחוות כיוונים של אהבה ואנושיות שלא נראים הרבה על המסך, אבל נראה לי שהדמויות המובילות את הסרט יוצרות כיוון ברור של סרט המיועד לקהל מבוגר יותר. הסרט מספק צפייה נעימה, משאיר טעם טוב בפה ויוצר אופטימיות זעירה לגבי קשרים בין אנשים גם אם הם באים מעולמות שונים. 

צפייה מהנה! 

המפסטד שלי

המפסטד שלי צילום: צילום מסך יוטיוב


במאי: ג'ואל הופקינס , אורך 102 ד', בריטניה, 2017 


לא לאלימות

צניעות  

התנהגות ושפה

ערכים  

שווה צפייה

איכות קולנועית


ציפי קלר היא מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג. 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר