חדשות כיפה

מיומנה של אחות במחלקת שיקום

"כולם מגיעים אלינו לאחר הטיפול הרפואי, כדי להשיב לעצמם יכולות שאיבדו במהלך התקופה המורכבת. ואז מתחיל האתגר האמיתי -  להילחם על כל תנועה".

שרית זוננשטיין

שרית זוננשטייןצילום: דוברות הדסה

בשבע השנים האחרונות אני עובדת כאחות במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים. 7 שנים, בהן מלווה בעצם את כל סוגי המטופלים. כאלה שנפצעו, כאלה שחלו, כאלה שנותחו.

כולם מגיעים אלינו לאחר הטיפול הרפואי, כדי להשיב לעצמם יכולות שאיבדו במהלך התקופה המורכבת. ואז מתחיל האתגר האמיתי -  להילחם על כל תנועה. להילחם על החזרת היכולת שהייתה עד כה מובנת מאליה. הושטת יד או עמידה יציבה, כיפוף הרגל, לחזור להליכה ולתפקוד כמה שיותר עצמאי.

הדרך המאתגרת שמתחילה היא דרך משותפת לכולנו, צוות השיקום – והמטופל עצמו ולכן רוח המטופל מבחינתי היא משמעותית בכל התהליך, היא תשפיע מאוד על הצלחת הטיפול. ככל שירצה וישאף להשיב לעצמו את היכולות שאיבד, הוא בעצם יגדיל את הסיכוי להצלחה. לזו מצטרפת התמיכה וההכוונה של הצוות, ההקשבה ויכולת ההכלה – דווקא בשעותיו הקשות ביותר של המטופל. גם אם יש הרבה מטופלים, או תקופות עמוסות, אנחנו חייבים להיות כל כולנו עבורו, הוא עולם בפני עצמו.

במהלך השנים חוויתי יחד עם המטופלים לא מעט. אין ספק שכלפי כולם מתעורר הרגש והרצון לסייע ולקדמם, לעודד ולתמוך, אבל יש מטופלים שנכנסים ללב, שלעיתים שומרים איתם על קשר גם לאחר עזיבתם, שלא שוכחים לעולם.

אחת מהן היא אישה שנפצעה לפני למעלה משנה בפיגוע. הפציעה פגעה בה קשות וכשהגיעה אלינו לאחר כמה ניתוחים, היא בקושי יכלה לזוז. הכעס ותחושת חוסר האונים שהצטברו עקב הפציעה הקשה ניכרו היטב, הרגשתי בהם והבנתי אותה לחלוטין. מצד שני, גם ידעתי שכל יום שחולף, ללא שיתוף פעולה, רק ירחיק אותה מהישגים ומשיקום יעיל עד כמה שניתן.

לאט לאט היא החלה להיפתח. לעבוד קשה. התחלנו לשוחח גם על דברים שמעבר לצרכיה היומיומיים, והכרתי אישה מקסימה. ערכית מאוד, שנלחמת בכל כוחה על כל התקדמות, למרות הקושי, למרות הכאב. והיה שם המון כאב. אישה שציפתה לביקורי ילדיה והתרוממה מהם – ממש קיבלה מהם כוחות, אישה שלא ויתרה לעצמה. אני יכולה לומר שלמדתי ממנה המון. לקחתי הרבה מהדרך בה היא בחרה, וליוויתי אותה בטיפול כאחות במשך למעלה מעשרה חודשים. כשהיא שוחררה לביתה, היא יצאה מכאן שונה, יותר מחוזקת ועם יותר יכולות, ורוח הלחימה לא נעלמה מעיניה. עד היום אני זוכרת את המבט שלה.


מכל מטופל בו טיפלתי למדתי . הרבה עליו, הרבה על עצמי. מכל אחד לקחתי משהו שאני נושאת עמי עד היום. ממנה, למדתי מהו כוח הרצון ומהי לחימה אמיתית.

 

 

שרית זוננשטיין - אחות במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים.

 

10.05.2018

1. תודה (אריה)

כי מי שמכיר מקרוב את עבודת האחיות במחלקת שיקום- אשריך!
על העבודה הקשה,
עלאוזן הקשבת,
עלה לב המסוגל להכיל כל כך הרבה כאב ולהחזיר כל כך הרבה אהבה.
תודה!

דווח על תגובה לא ראויה
12.05.2018

2. יישר כוח כל הכבוד (אחות ויחידה )

דווח על תגובה לא ראויה
12.05.2018

3. יישר כוח כל הכבוד (אחות ויחידה )

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הר סיני צילום: pixabay

הר סיני הוא המצפן של כולנו

קרא עוד