עד עכשיו חשבנו שברקו הוא הבעיה. ואז מוריה אסרף פתחה את הפה

הפודקאסט של האחים רגב שמנצח כל ריאיון של אילנה דיין, ההתפרצות ההזויה של מוריה אסרף, ההצלחה המטורפת של "בואו לאכול איתי" והניצחון של מגי טביבי בזכות השנאה כלפיה | סיכום שבוע בטלוויזיה

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 23/10/25 17:13 א בחשון התשפו | עודכן בתאריך 26/10/25 10:21

עד עכשיו חשבנו שברקו הוא הבעיה. ואז מוריה אסרף פתחה את הפה
מוריה אסרף וברקו, צילום: צילום מסך ערוץ 13

מתוך המנהרה

אם הרשתות החברתיות מערערות את מעמדה של הצפייה המסורתית בטלוויזיה, עם דיווחים וסרטונים קצרים שחוסכים מהדורה שלמה, הרי שהפודקאסטים לוקחים את הכל צעד אחד קדימה. הפורמט של שיחות מוקלטות ומצולמות בתוך אולפן, עם מעט מאוד עריכה (ובטח שלא צנזורה), מתעלה לא פעם על ריאיון ערוך ומהונדס שהושקעו בו עשרות שעות ועשרות אנשי צוות. ההוכחה הכי טובה לכך היא הפודקאסט של האחים שורדי השבי מיה ואיתי רגב, "לפני הזריחה" (מבית "24 שבע").

את סיפורם של שורדי השבי הרבים הספקנו לשמוע פעמים רבות מאז העסקה הראשונה בנובמבר. בעריכה מוקפדת ואסתטית להפליא התאמצו העיתונאים ועובדי ההפקה בכל ערוץ להעביר את הסיפור, מרגע החטיפה המטלטל עד לרגע השחרור המדהים. אך את כל זה עושים בקלילות (ובצורה מוצלחת יותר) האחים שהיו שם בעצמם. הם מתיישבים לשיחה נטולת מניירות ושיקולים עריכתיים, ופשוט מדברים. היתרון שלהם על פני אילנה דיין או מגי טביבי הוא עצום: הם יכולים לשאול מה שהם רוצים. אין פוליטיקלי קורקט.

הם אולי לא יודעים לנתב את השיחה בצורה המושלמת ואולי מפספסים חלקים מהסיפור, אבל זה כל סוד הקסם שלהם. הם לא שואלים את מה שאמורים, אלא את מה שמעניין. הם לא חושבים איך זה יצטלם ומה יכבוש את הקהל, אלא מדברים את מה שיושב עליהם. זה קסום, זה מרתק, וזה טוב יותר מכל דוקו אחר.

מעט מאוד תבונה

עד השבוע האחרון חלוקת התפקידים בתכנית "מוריה וברקו" בערוץ 13 הייתה ברורה: הוא האימפולסיבי חסר הגבולות, היא השקולה שנמצאת שם כדי לאזן. הוא תוקף מרואיינים, היא מרגיעה. הוא יוצא מפרופורציות, היא מבקשת להסתייג. אלא שהשבוע נראה שהישיבה לצד ברקו ארבעה ערבים בשבוע החלה להשפיע על הכתבת המדינית של הערוץ ולגרום גם לה לאבד אחיזה, וזה התפוצץ בבת אחת.

האקטיביסט נאור נרקיס, המוכר בעיקר בזכות ציוציו הפרובוקטיביים ברשת ה-X, הגיע להתראיין באולפן של השניים על מיזמו "חוזרים בתבונה" שמטרתו לחלן חרדים. דעתה של מוריה אסרף על המיזם ברורה - וגם הגיונית. היא עצמה גדלה בחברה דתית, עדיין מחזיקה באמונה דתית ונעלבת שמנסים להחזיר כמוה "בתבונה". אלא שאסרף לא הגיעה לדיבייט וגם לא למעגלי שיח, כי אם לריאיון עיתונאי. ומה שהיה שם באולפן היה הכי רחוק מזה.

עוד כשהקריאה את שמו היה אפשר להבין את עמדתה של אסרף מהטון המזלזל ומהבעת הפנים החמוצה. זה התדרדר מרגע לרגע כשכתשה את נרקיס על כל משפט שהוציא מהפה, התפרצה לדבריו, לא אפשרה לו לנמק את דעתו וקטעה אותו כדי להקרין ציוצים מסעירים שכתב. היא כמעט ולא הסתכלה אליו ישירות אלא הפנתה את מבטה אל המצלמות בניסיון לזכות באהדת הקהל, אך מי שזכה בה בסופו של דבר היה דווקא המרואיין - שהפך בזכותה לקורבן.

בואו להוביל איתי

ל"בואו לאכול איתי" של כאן 11 יש את כל הסיבות בעולם להיכשל ברייטינג. היא משודרת בערוץ הכי פחות נצפה בישראל (למעט i24NEWS, אבל נו, בואו) בשעה הכי פופולרית בלוח השידורים - מול ענקיות כמו "מאסטר שף" ופצצת הרייטינג "הפטריוטים"; היא קלאסית לבינג' בצפייה נדחית - אין ספוילרים, יש המשכיות, שום הצדקה הגיונית לראות אותה בברודקאסט; ואין בה סלבס, אפילו לא מנחה (חוץ משי אביבי המדהים, שמופיע רק בקולו).

הורידו את האפליקציה

ובכל זאת, גם בעונה התשיעית (!) שלה, תכנית האירוח המגוחכת הזאת (והמצוינת, אולי הכי טובה בטלוויזיה) רושמת נתונים משוגעים. שני הפרקים הראשונים שלה הדיחו את מלך הטלוויזיה ינון מגל למקום השלישי בטבלת הרייטינג. הנתונים האלו הם ההוכחה הברורה למה שידענו כבר מזמן: כשהתאגיד רוצה גם הוא מסוגל לייצר תוכן להמונים. הוא יכול ללמד את "האח הגדול" על ליהוק ולהעביר לקשת קורס בקומדיה - השאלה היחידה היא מדוע הוא בוחר לעשות את זה רק פעם אחת בשנה.

מתוך "בואו לאכול איתי"

מתוך "בואו לאכול איתי" צילום: צילום מסך כאן 11

שנאת המן

מהבחירות הרבות שנערכות בישראל למדנו שסקרים, לרוב, אינם רלוונטים. ובכל זאת, הרשו לי להתייחס לסקר אחד עם אלפי משיבים בלבד - שמספר סיפור הרבה יותר גדול. השבוע הכריזו באתר "מעריב" על ניצחונה של מגישת החדשות מגי טביבי במשאל שבחר את "מגישת החדשות האהובה ביותר בישראל". טביבי ניצחה בפער עצום מהמקום השני - אילה חסון (10% בין השתיים) - אך מאחורי הניצחון הזה מסתתרת דרמה לא קטנה. למעשה, המגישה של ערוץ 14 בכלל לא הועמדה להצבעה.

כשפורסם בתחילה הסקר של "מעריב" הופיעו בו רק מגישים מהערוצים 11, 12 ו-13. גולשים באתר הבחינו בהדרה הבולטת, הביעו מחאה זועמת, וטביבי צורפה לרשימה (ואיתה ליטל שמש). בסופו של דבר, כאמור, היא ניצחה. הסיפור הפשוט הזה הוא כל מהותו של ערוץ 14: הוא מתחזק דרך השנאה כלפיו. ככל שה"שמאל" מתנגד לו, כך הצופים מחזקים את הנאמנות כלפיו.

הרי את כל מהותו בנה הערוץ על משבצת האנדרדוג. על אכלו לי שתו לי. על מידור של שנים של האידיאולוגיה הימנית מהמסכים (עמית סגל אתה לא נחשב). כך הוא מושך את הקהל אליו, עם הבטחה לקול שטרם נשמע. ובכל פעם שמנסים להשתיק אותו שוב - הוא זוכה לעוד אהדה. בניסיונם להחרים את מגי טביבי מעריב העניקו לה את הניצחון, ואם ערוץ 12 היה מבין את זה הוא היה מפסיק לעזור לינון מגל לטפס מעליו.

מגי טביבי

מגי טביבי, צילום: פרטי