שאלה
שלום כבוד הרב,
נהגתי לקרוא תהילים בעיתות משבר. פרקים רבים הסבו לי נחמה ותקווה, אך ישנם פרקים "קשים", כמו פרק ק"ט, שיש בו קללות נמרצות כלפי הרשעים, שזעזעו אותי בכל פעם מחדש, ו"הוציאו לי את הרוח מהמפרשים".
איך להתייחס לפרקים כאלה? האם נכון היה לדלג עליהם?
תודה מראש.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
כל ספר תהילים הוא מיקשה אחת והכל נכתב ברוח הקודש.
נאמר בחז"ל שכל המרחם על אכזריים סופו שיתאכזר אל רחמנים.
אל לנו להיות יפי נפש ולחשוב שרק בדרך של אהבה ניתן לפתור את כל צרות העולם, להיפך נאמר "עת לאהוב ועת לשנוא".
לצערינו דווקא בעולם המודרני קיבלנו הרבה שיעורים מצמררים כאשר אומות שנהגו באהבת הכל ובפתיחות יתר נאלצו בסופו של דבר לצאת למלחמת שנאה עקובה מדם.
במיוחד בימים אלו שהטרור מרים ראש ופתאום מה-11/9 התחילו להבין את הסיפור ומה שקרה ברוסיה בימים אלו ממחיש זאת עוד יותר.
דוד המלך בתהילים באותו פרק שציינת אומר:"תחת אהבתי ישטנוני... וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי", האם הוא אל ניסה גם כן ללכת תחילה בדרך של אהבה?
תחשוב על רוצחי הילדים ברוסיה, תחשוב על המתפוצצים על מגדלי התאומים ותחשוב על מחבלים מתאבדים באוטובוסים אצלנו אשר מתיישבים על הספסל ומוקפים בילדים מלאי חיות ושמחה בדרך לבית הספר ויודעים בדיוק איזה הרס הם עומדים לזרוע ואיזה צער להביא לעולם!
האם להם ולשולחיהם לא מגיעים אותם הקללות המופיעות בפרק ק'ט? אם תדלג על אותם פסוקים כנראה שמסקנתך שלא מגיע להם קללות אלו!
בברכה