שאלה
שלום כבוד הרב,יש לי דבר שנורא מעיק עלי בעניין נדרים ושבועות.ראשית אציין שהובחנתי שיש לי ocd טורדנות כפייתית,לכן נורא מלחיץ אותי כל עניין הנדרים והשבועות.הבעיה היא שלפעמים בני משפחתי מנצלים את זה ואומרים את זה למשל כדי שלא אגע להם בדברים וכו'.
אני לא רוצה להקל על עצמי כלל ואני יודעת שאם אני אבקש מהם ללכת להתרץ נדרים או משהו בסגנון הם לא יסכימו.ואני מודעת לחומרה של הדברים,אך הם מנצלים את החולשה שלי כל הזמן ואומרים את זה על כל דבר ,ודברים שאני צריכה ..למשל לא לאכול מאכל מסויים וכ'ו.בלי נדר.האם יש הקלה בהלכה לדברים שנאמרו מהסיבה הזאת או שחייבים התרה?,בתודה מעיין.
תשובה
שלום
כל דבר היוצא מפיך בעוד ליבך אינו מעוניין בו, אין לו תוקף של נדר. מי שגורם לך צער ומשחק בתודעה שלך, עובר איסור דאורייתא, לא תונו איש את עמיתו.
כל טוב