שאלה
לכבוד הרב שלום!
1)אם רב כתב דעה אחת שלו בפירושיו לגמרא ודעה אחרת בשו"ת שלו, מהי דעתו להלכה?
דוגמא : ר' אריה ב"טורי אבן" שלו לר"ה פ"ג מביא במשנה על "חרש וקטן וכו'" שהמצווה היא השמיעה בלבד. ואולם בשאגת אריה סי' ו הוא כותב שגם התקיעה היא העיקר.
א"כ מהי דעת ר' אריה?
2)זכרני שפעם נתקלתי במאמר מוזר במדרש רבה ששם כתוב שר"א אומר שעדי חתימה כרתי ור"מ אומר עדי מסירה כרתי.וזה הפוך למה שאנו מכירים בגמראות שלנו ובכל הראשונים.אולי הרב יוכל להגיד לי היכן זה?
3)ידועה שיטת בעל המאור בעניין תכלת ולבן שאם אין תכלת לא יניח לבן. וכן כתב הרב פרלא שזו שיטת רבינו בחיי.לעומת זאת הרמב"ן במלחמות ה' שלו כתב שבוודאי להניח הלבן גם אם אין תכלת שזו מ"ע וכו'.
השאלה שלי היא כללית וזו דוגמא מצויינת לכך:
האם יש לחשוש יותר לביטול עשה או לחשוש שמא נעבור על "לא תעשה"? שהרי זו מחלוקת ראשונים!
בתודה מראש,
תשובה
בסד
שלום רב
בדרך כלל השו"ת הוא הלכה למעשה לכן פוסקים לפיו. אא"כ השות מביא דעה זו כ ה"א שאז זהוא דיון להלכה ולא למעשה, וכאן נראה לי שזהוא עקרון שהמצוה "לישמוע קול שופר."
2לא נתקלתי בזה.
3ישנם שיטות רבות הסוברות שאם אין תכלת יניח לבן .ובצרוף חצי שעור ודאי זו מצות עשה.
בברכה