שאלה
שלום הרב,
אני תכף בן 18 ויש לי חברה, נפרדנו וחזרנו והקשר שלנו הרבה יותר חזק עכשיו, באמת אני מרגיש יותר טוב ויותר בנוי וגם היא מרגישה ככה.
פעם קודמת שהיינו ביחד ניסינו לשמור נגיעה, הצלחנו כמות זמן מסוימת אבל היו כמה נפילות, עכשיו כשחזרנו אנחנו לא חושבים על זה בכלל וזה נראה לי רחוק מאוד ממני, כיף לי וכיף לנו לגעת ולהיות ביחד בקטע הזה כי מי לא אוהב את זה.
אני מבין את החשיבות של שמירת נגיעה וזה נראה לי דבר מדהים אבל בחייאת איך אפשר להחזיק קשר כל כך הרבה זמן מבלי לגעת? אנחנו לא נתחתן בקרוב ואין אני לא מצליח לדמיין אותנו לא נוגעים זה פשוט נראה לי כל כך מתסכל וכל כך לא כיף.
שנה הבאה אלך ללמוד בישיבה וזה מטריף אותי, אני באמת מבין את החשיבות של המגע והלוואי שכל זוג היום היה מתחתן תוך חודשיים אבל מה לעשות שהעולם השתנה.
אני מבולבל מאוד ובעיקר מתוסכל, אשמח לעצה🙏
תשובה
שלום וברכה
נתחיל בחדשות הטובות: יש לך קשר טוב וחזק, ואתם רוצים לממש אותו.
תאר לך שחס ושלום היה המצב הפוך, וכלל לא הייתם נמשכים האחד לשני. אלו היו החדשות הרעות מאוד.
ועכשיו צריכים לפנות להתמודדות הראויה. שכן, יש חשיבות גדולה מאוד לשמירת הקדושה והטהרה, ושהם יהיו קיימים במסגרת מלאה בלבד. מסגרת מלאה בלבד, משמעה בתוך חיי נישואין, כריתת ברית הדדית, וחיים משותפים. אז יש לקשר הגופני מקום נכבד.
ולכן, האתגר הגדול שלכם הוא לא רק להחזיק מעמד, אלא לטפח ולהגדיל את הקשר הנפשי ביניכם, ולשמור את כל מה שאתה מתאר להמשך החיים. ובדיוק כמו שכתבת – זה אכן לא פשוט, ואין ספק שזו גם הימנעות ממה שמאוד רוצים בו. בוודאי שהדבר נכון גם בתוך עולם ההליכה לישיבה, שבו אתה מבקש להתקדם ולהתעלות, ולא ליפול למטה.
זה הדבר הנכון לעשותו, ובעזרת ה' – יום יבוא ותחיו ביחד.
כל טוב ושמחנו בשמחות