שאלה
בס״ד
שלום כבוד הרב,
פניתי אליכם לפני מספר ימים בנושא של גניבת דעת, וקודם כל תודה רבה וישר כוח על התשובה המהירה!
אך אני חוששת שאני לא הסברתי מספיק טוב את הסיטואציה לכן אני אשמח לשאול את שאלתי מחדש .
לפני מספר שבועות הלכתי לראיון בבית ספר שאני מאוד רוצה להתקבל אליו כבר מספר שנים.
במהלך הראיון המראיינת שאלה אותי: האם אני מגיעה באופן סדיר לבית הספר?
עכשיו זה קצת מורכב - בשנה שעברה עברתי ניתוח, ואכן יש לי כאבים מידי פעם שקשורים לזה ולדברים אחרים, אך אני מחסירה המון סתם. אולם בתעודות שלי (שהמראיינת ראתה) כל החיסורים מוצדקים בגלל המורה שלי שהצדיקה לי אותם, מאחר ואמרתי לה שאני סובלת מכאבים (שזה לא שקר מוחלט כי אכן אני סובלת לא מעט מכאבים, אבל זה לא הסיבה היחידה ואולי גם לא המרכזית שאני לא באה לבית הספר) .
בהקשר לשאלתה עניתי ”כן”, וגם אבא שלי מיהר לענות שכן אולם דבר זה אינו נכון. כאמור אני מחסירה המון בין מסיבות רפואיות, אך הדבר שיושב לי במיוחד זה הפעמים הרבות שבהן אני מחסירה סתם.
גם בתעודה החדשה שלי (שאותה המראיינת לא הספיקה לראות) יש יותר חיסורים מין הקודמות.
הרצון שלי ללמוד בבית הספר החדש אכן נובע מרצון למצוא מקום שתהיה לי מוטיבציה אליו, אבל אני כמובן לא יכולה לדעת שאני באמת אגיע.
ניסיתי לדבר עם הוריי (לצערי הם חילוניים, אז הם לא נראה לי יבינו את החשש שלי מגניבת דעת), והם אמרו שלדעתם לא כדאי לכתוב לבית הספר.
אז שאלתי היא כזאת - האם מבחינה הלכתית מותר לי להישאר בבית הספר? או שמא זו גניבת דעת? (ואני חוששת שאולי גם תפסתי מקום למישהו שלו מגיע יותר להתקבל, מאחר והוא לא מחסיר כמוני)
תודה מראש.
תשובה
תודה לך על ההסבר.
זה אכן מאיר באור אחר את הדברים.
קודם נתפלל שהניתוח עבר באמת בהצלחה, ושהרפואה השלמה תגיע במהרה כך שלא יהיו עוד כאבים.
מה שכתבת מאיר אותך באור אחר - התהליך שאת עושה ועוברת, שהוא נשמע שונה ממשפחתך, מעורר השראה!
הרצון שלך ללכת עם התורה, הגם שנשמע שזה לא הבית שגדלת בו הוא מדהים!
אשריך!
זו לא בחירה קלה או פשוטה, ומגיע לך חיזוק מאוד גדול על זה.
היכולת שלך גם לעמוד על האמת - על מה שמתחולל אצלך פנימה הוא גם כן מדהים
מי ייתן כולנו נהיה אנשי אמת!
הרצון שלך לשנות מקום ולהגיע המוטיבציה גבוהה הוא מדהים! את מכירה בכך שזה יכול לחולל שינוי אצלך.
נכון, החסרת ואת מרגישה שלפעמים הכאב היה סיבה אבל לפעמים היה גם תירוץ, או מתלווה לעוד סיבה שאת מרגישה שהיה יותר עיקרי.
סוף כל סוף כשההיעדרות היתה מסיבה מוצדקת, גם אם יש עוד סיבה חזקה יותר, זה בסדר.
השאלה מה הלאה.
שם את במקום שבו את רוצה ואולי גם צריכה לעשות את השינוי כדי להתגבר ולעורר מוטיבציה כדי להגיע, בהתאם לסיטואציה, כך כשיש סיבה אחרת הוא לא יגבר על השיקול של הכאב, אלא אם כן הוא גם כן סיבה מוצדקת למה לא להגיע.
אני לא חושש מגניבת דעת כלפי הבית ספר - אבל כן רוצה לעודד אותך לקחת את היושרה הפנימית הזו לצד מעשי שדוחף אותך להגביר מוטיבציה ולהמשיך את השינויים העמוקים והטובים שאת לוקחת על עצמך כדי להתקדם, להתעלות ולהשתפר.
המון ברכה.
כאן לכל שאלה
נתנאל,
חברים מקשיבים.