שאלה
בהפטרת השבת שעברה קראנו "כנמר על דרך אשור".
באוטומט תהיתי מה הקשר לארץ אשור בפסוק זה, ואז ראיתי שהמפרשים מסבירים ש'אשור' כאן נכתב בקמץ ולכן הכוונה "אראה ואצפה" ולא שם הממלכה.
אבל זה גרם לי לחשוב. האם הפירוש שמתאים לניקוד המילים במסורה הוא מחייב, או שאפשר לפרש פסוקים גם בניגוד לניקוד? לדוגמה כאן, אף על פי שהניקוד לא מאפשר את זה, האם ניתן בכל זאת לפרש את הפסוק בהקשר של ארץ אשור תוך התעלמות מהניקוד או שזה בהכרח טעות?
זו כמובן דוגמה אחת, אבל השאלה לגבי פירושים לתנ"ך הרבה יותר רחבה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
פירוש "הואיל משה" מסביר שההצעה שלך מתאימה לטעמים אך לא לניקוד, לכן יש לה מקום למרות שהיא לא מתאימה לניקוד. להלן ציטוט דבריו:
"על דרך אשור – בעל הנקודות היה מפרשו משרש שור, על כן נקדו אל"ף קמץ, אשב במארב על דרך ולא אסיר עיני מהביט שם אם יזדמן אדם או בהמה לנפול עליהם, אבל לפי פירוש זה היה ראויה המרכא לבוא בתיבת כנמר והטפחא בתיבת דרך; ובעל הטעמים (שקדם לבעל הנקודות) חשב שאשור הוא שם אומה, וא"כ היתה אל"ף שלו ראויה לפתח ודגש אחריה, ופירושו אמתין עליהם בלכתם בגלות אל ארץ אשור".
מחבר הפירוש "הואיל משה" = משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, תקפ"א/ 6 ביוני 1821 – כ"ז בסיוון תרנ"ח/ 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי. רוב ימיו הוא עסק בהוראה, להוציא תקופה קצרה של כהונה כרבנות באיספלטרו. הספרים שכתב ופרסם יצאו בעיקרם למטרות חינוכיות ונשענו על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם הפרשנות היהודית המתונה, שהתפתחה מימי משה מנדלסון ועד שד"ל, שהיה גם אחד ממוריו של אשכנזי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם