שאלה
משהו מרגיש לי מוזר מאוד בשבוע האחרון,
חווה רצף של אירועים, חלקם קשים, חלקם ממוטטים.
מאז מוצאי שבת ישנה תחושה חזקה שלפחות עבורי היא כן קיימת- שאני לא שייכת לעולם המעשי.
האם יתכן שנשמה תעבור מימד זמן למעלה, כשהאדם חי כאן בעולם הזה, אך לא מרגיש שייך לעולם החומרי והמעשי?
או שאני אדם מוזר שחי בתוך עולם משלו ומדמיינת את הדברים?
תשובה
שלום לך, יקרה.
נתחיל בדבר הפשוט שחשוב להפנים - את לא מוזרה.
התחושה הזו אכן יכולה להיות קיימת, אלא שהיא לא תלויה אם הנשמה עברה מימד זמן או לא.
כך או כך אפשר להרגיש את זה.
במובן מסוים היא מרגישה כזו מלכתחילה שכן הנשמה לא רוצה לרדת לעולם, כך לפחות לפי המדרש.
אז למה פתאום הרגש הזה התעורר?
אני לא מכיר אותך מספיק בשביל להסביר את ה"למה" הזה – אני חושב שהתשובה מצויה אצלך.
ככל שמצליחים לברר מה מתחולל בעולמך אפשר לזהות מאיפה התחושה הגיעה - האם הגיעה מתוך התמודדות שאת חווה עכשיו או שמדובר בהתמודדות בלתי תלויה בסביבתך.
למשל, אם את מרגישה לא מחוברת לעשייה שלך, למקצוע שבו את עוסקת או לא מצליחה לפתח רגש אל מול המתרחש בסביבה, זה יוצר תחושת ניתוק וחוסר שייכות לעולם המעשה.
כשיש חוסר הצלחה להביא את עצמך לעולם הזוגי, במיוחד אם עדיין אין זוגיות ממוסדת (קשר מאוד רציני, מאורסים או נשואים), זה גם כן יכול להביא לתחושה של חוסר שייכות בעולם המעשה. זאת, מאחר ויש משהו פנימי שרוצה לבטא לא רק את הכישורים שהקב"ה נתן אלא גם את הצדדים הביולוגים כמו הולדה וכד'.
בוודאי אם חלילה יש חוויה של דכדוך ועוד יותר חלילה דיכאון, בין אם בהגדרה הפסיכולוגית ובין עם לאו, זה משפיע גם כן על החיבור לעולם המעשה.
אם נצליח לזקק את הנקודה הזאת, אפשר לקחת צעד קדימה.
מה את אומרת?
אם תרצי, אפשרי גם לדבר איתנו בטלפון 8298* או לפנות למוקד הווצאפ 0533569263, וכן להשאיר שאלה באתר-מלבד הערוץ הזה.
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם