שאלה
שלום הרב
לי ולאחותי יש קשר מסובך. אחותי היא אדם נורא לא צפוי. היא יכולה להיות יום כייפית ויום בכלל לא נעימה. היא יחסית בן אדם מרוחק וקר, היא כמעט לא יוצאת מהבית אם היא לא חייבת, היא לא משתמשת במגע פיזי כלשהו בקושי... מרוחקת תמיד... היא תכף בת 19.
היתה לנו תקופה מתוחה לפני יותר מחודשיים ויצא שהיא היתה רחוקה ממש וירדה עליי כמה פעמים.
אני כתוצאה מזאת הרשיתי לעצמי לרדת לרמתה וירדתי עלייה פעם אחת בצורה מגעילה ולא נעימה... מה לעשות, אני לא מלאך...
אני עד עכשו מתחרט על זה!
היא לא מוכנה לדבר איתי כבר חודשיים וזה נורא מצער אותי. בהתחלה זה לא ככ הזיז לי אבל בשבועיים האחרונים אני חושב על זה הרבה... זה ממש מפריע לי.
היא לא בן אדם שקל לפייס נאמר כך. אם אני אגש ואבקש סליחה היא כנראה לא תסלח ובנוסף זה ממש מביך אותי. יותר משמביך אותי לבקש ממנה סליחה מביכה אותי התחושה שאחווה ברגע שהיא לא תסלח. ההרגשה הזאת... אני לא רוצה אותה.
ניסיתי לדבר עם ההורים שלי שינסו לגשר אבל הם לא ככ מנסים וגם מתי שכן הם אומרים לי שאחותי לא בעניין...
אני ממש אשמח לעזרה בעניין.
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה
סליחה על העיכוב בתשובה.
לא את כל הדברים החשובים אני מספיק.
יישר כוח על הרצון הגדול לפייס, להתנצל ולתקן.
ואנו מנסים לעשות את מה שאנו מסוגלים.
וכשהנפגע אינו נענה – ההלכה אומרת כי בשלב הראשון צריך להתאמץ מאוד כדי להצליח, ולנסות כמה פעמים. גם אם בקשת הסליחה מביכה אותנו – אנחנו מתגברים. זה חשוב.
וגם אם הפגיעה הייתה תגובה להתנהגות פוגענית שלה.
אולם ההלכה גם אומרת שאם הדבר לא הולך –
אנו לא חייבים להמשיך.
והדבר הנכון לעשות הוא להשאיר דלת פתוחה, כדי שאם יהיה שינוי מצידה – ניכנס בדלת הזו.
ובנתיים – ממשיכים בדרכנו.
על כן, אני מציע כי תנסה להתגבר על המבוכה ותבקש סליחה, גם אם אתה צופה שהיא לא תסכים.
ולאחר מכן, תשאיר דלת פתוחה.
ונראה מה יהיה בעתיד.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם