שאלה
שלום וברכה. אשריכם על מעשיכם.
אקדים ואבקש מחילה על כך שאני פורק את הבעיות שלי, למרות שמסתמא מתמקדים פה יותר בהלכות… אעפי״כ אני חושב שזה ממש בגדר הצלת נפשות ההתייחסות הזאת
(במחילה מזמנכם ומכבודכם ובבקשה מכם אני אשמח אם תוכלו לענות בכמות מספיקה ולא בתמצות יתר כי באמת אני חושב שזה בגדר הצלת נפשות ואולי אף יותר)
ברוך ה׳ אני כבר קצת יותר משנתיים בקטע של לנסות לעבוד את ה׳, לפני כן הייתי חובש כיפה וציצית שבת וכו׳ ותו לא.
ובזמן האחרון אני נזכר רבות בתחילת התהליך שהכל היה בהתלהטות של אש ותימרות עשן וכל התבודדות הכי קטנה הייתה ממש דיבור מעומק העומקים שבלב. היום, שברוך ה׳ התקדמתי קצת ויהי רצון שנזכה כולנו כמה שיותר, אני ממש חווה על בשרי את ״כל הגדול מחברו וכו׳…״, אני מרגיש היום ממש מותקף כמו כבשה בין שבעים זאבים.
הכל אצלי היום נהיה לרוב בחוסר רגש, בחוסר אהבה ויראה מהקב״ה,אני לומד מתוך רגילות, בתקווה שהלימוד עצמו לא יכיל הרבה פעמים הפסקים באמצע…,אם אני מקבל על עצמי להתמיד באיזה לימוד בספר מסויים, ממש ממש קשה לי להתמיד בו ולהחזיק בהתמדה אפילו שבועיים.
אני יודע שעבודת ה׳ זה כל החיים, אבל קשה לי להבין את זה בלב, והעובדה לכך, שאני לא מספיק רציני ולעתים קרובות ואולי אפילו מאוד קרובות אני יכול לנהוג בקלות ראש.
היצה״ר מאוד מאוד מקשה עליי בעניין המחשבה,
אני לא יודע איך הגיעה אליי התועבה הזאת אבל בחודש האחרון הגיעו אליי רח״ל ספקות קטנות באמונה…ברוך ה׳ שהם רק קטנות, ואעפ״י שבאמת יש לי תשובות לכל הקושיות ובאמת במוח הכל מסתדר, היצה״ר לא נותן לי להכניס בלב את ההבנה הזאת.
אני גם לא יודע איך הגיע אליי השיגעון הזה, שהיצה״ר גורם לי לפקפק רח״ל בדברי רבנים קדושי עליון, והוא גורם לי במוח להקטין את גאונותם.
אני לא יודע אם בכלל הרב שקורא את זה מבין את השגעונות האלה, זה באמת דברים שקשה לי לנסח אותם כי זה דברים כל כך משונים מדברי אחרים.
כל הדברים שאמרתי כעת במוח יש לי תשובות להכל, אבל היצה״ר שם לי מנעול בלב ככה ששום דבר לא מתקבל אצלי( כנראה זה הבעיה שלי מאז ומתמיד, שאז בעבר הוא לא נתן לי להאמין שהקב״ה אוהב אותי, שהקב״ה סולח על הכל, שהקב״ה כולו חסד ורחמים אעפ״י שלכאורה זה לא נראה תמיד ככה וכהאי גוונא). אני מרגיש כל כך תעשייתי לעומת המצב שבו הייתי בתחילת התהליך, שאז היה הכל בפשטות ובמתיקות, ואילו עכשיו הכל מסריח ומטונף, אני מתגעגע לימים שאז הייתי פשוט, תמים, שמח וכו׳. נכון שיש תקופות כאלה, אבל אני מרגיש כל כך מותקף מכל כך הרבה בעיות בו זמנית. דבר שמאוד גורם לי לחלישות הדעת, לעצב ולבדידות (זה מביא אותי לבדידות בגלל שכל הבעיות שציינתי לעיל מביאים איתם גם חוסר מתיקות בלימוד תורה, ואני בישיבה תיכונית ורוב השכבה שלי לא מסתובבת במקומות שאדם שרוצה לעבוד את ה׳ באמת יכול כל כך להתקרב לשמה, ואם היה לי מתיקות בתורה אז ניחא כי לא אכפת לי ואני רק שמח מכך שהופרשתי, אבל לפחות כעת הא בהא תליא…)
ואני באמת מפחד חס וחלילה שלא ייגרם איזה נזק בלתי הפיך בגלל הבעיות האלה.
מחילה מכבוד הרב שקורא את זה אם הוא לא מוצא ידיו ורגליו בהודעה, קשה לי לבטא את זה. ותודה על התשובה מראש.
תשובה
שלום לך!
תודה לך על האמון והשיתוף.
ב'חברים מקשיבים' אנחנו דווקא נותנים את המקום להקשבה, למקום של הפריקה.
לפעמים שולחים לנו שאלות הלכתיות שאנחנו עונים עליהם ואת העצות שדורשים התייחסות הלכתית, זה תמיד בגבולות ההלכה - אבל העיקר הוא להיות חברים מקשיבים.
אז תודה על הזכות!
ממש מרגש לשמוע על התהליך שאתה עובר - להיות עובד ה' לא רק במראה החיצוני אלא גם בפנימי.
זה לא משהו שהוא מובן מאליו לדעתי.
בדיוק עברנו את חנוכה ויש ביטוי בחנוכה שהוא אולי מתמצת את מה שאתה חווה.
את נר חנוכה יש מצווה להדליק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק.
האתגר, כמו שאתה מעלה, הוא לא בעשיית דברים כשיש התלהבות, אלא ביכולת לקיים אותם בצורה פנימית באופן שזה לא הופך להיות הרגל, שמכלים ומעלימים את תחחושת ההרגל וזוכים 'שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים'.
הרגל הוא דבר שמתרגלים אליו, אולי גם בגל לזה פתאום היצר מתחיל למצוא לו מקום - או אולי הוא מתחיל למצוא מקום כדי שנתחדש. כדי שלא נשב בשקט.
זה בדיוק הענין של 'כל הגדול מחברו' כי היצר, כח היצירה, דוחף אותנו, לפעמים בעל כורחנו, קדימה לעוד פסגה ועוד עליה - זו נקודה שדווקא רב נחמן מדבר עליו בתהליך התשובה (תשובה על תשובה).
אבל אם נחזור אחורה אני מאמין בך ואני חושב שהתהליך שעשית הוא קיים - זאת אומרת שיש לך רגש, אהבה ויראה מהקב"ה.
הענין הוא שהתרגלת לזה, אז אתה אפילו לא שם לב לזה.
זה לא אומר שאתה יכול לנוח ולהגיד 'אז סבבה'.
זה בדיוק הקריאה של לגדול ולהעמיק את התחושה.
זה אולי גם מה שמקשה להתמיד ולהחזיק מעמד כי יש תחושה שזה לא מעלה אותך שלב, כי כשאתה עושה את זה, זה מרגיש לך כמו הרגל ולא עושה את אותו אפקט שהיה בהתחלה (ההתלהבות, האש הגדולה, השמש-חמה שהיתה בתחילת הדרך).
אם הייתי מדמה את זה לקשר זוגי, כי הרי לא פעם זה נמשל כך - אצל זוגות יש שלב של התאהבות, קפיצת ראש לקשר עם כל הרגש.
מחקרים אומרים שהשלב הזה של ההתאהבות נמשך כשנתיים.
מה קורה אחרי זה?
עוברים לשלב של אהבה - בו השכל תופס גם מקום.
הרגש קיים, אבל הוא נותן מקום עכשיו גם לשכל.
אני מאמין שזה חלק ממה שאתה חווה- עכשיו השלב לתדלוק לא רק של התלהבות ראשונית אלא של עבודה מתמדת, כמו שכתבת.
אבל זה לא לחזור לאותו רגש שהרגשת לפני זה - אלא לבנות קומות נוספות ויפיפיות.
זה זמן של לסגל גם כלים ומתודות כדי למלא את הרצון של קרבת ה'.
כשיש התלהבות לא רואים בעיניים!
אחרי ההתלהבות כשרוצים להתמיד אז זה לסגל כלים כדי שדברים לא יפריעו בעיניים.
בשביל זה צריך להבין מה הנקודות שהיצר מוצא אצלך ושם לעבוד.
זה בדיוק הדחיפה שהוא נותן- ובאופן פרדוקסלי, זה לא לרעתך אלא זה כדי לחזק אותך.
הספקות באמונה נועדו כדי להעמיק את האמונה, כדי להבין יותר לעומק את הנהגת ה' ומתוך כך גם לסגל את זה אליך לחיים, להידמות לבורא ולהתחזק באמונה בו.
הם לא נועדו להחליש - אבל הם יחלישו אם תבחר לא לקחת את זה כהזדמנות להעמקת האמונה.
נכון, זה לא קל מול התחושה שאתה במצב תעשייתי, שזה כבר מצוות אנשים מלומדה, הרגל - אבל זה בדיוק החמסום שעכשיו צריך לפרוץ.
לפעמים חשובים שאין זה לרבנים.
לפעמים בטוחים שאין לרבנים את זה.
אני יכול להגיד שאחד מרבותי כינס אותנו אחרי תפילת מנחה שהיתה ארוכה מהרגיל והוא ביקש סליחה שהוא האריך בתפילתו.
כולנו היינו בהלם, אמנם היה ארוך מהרגיל ולקח לנו מהפסקה, אבל זה הרב ולכאורה זה אומר שהיה לו כוונה אז על מה הוא מבקש סליחה.
הרב הסביר שהוא מבקש סליחה כי הוא האריך בתפילתו לא בגלל שהיתה לו כוונה, אלא הפוך - בגלל שלא היתה לו כוונה.
כן, גם רבנים מתמודדים - הרי כתבת ונכון 'כל הגדול מחברו'.
אני מזדהה עם זה לא רק בעבר אלא גם בהווה.
עבודת ה' היא עבודה מתמדת.
לפעמים, כמו ברבדי פסיכולוגיה, הפנים משפיע על החוץ אבל לפעמים רותמים את החוץ להשפיע על הבפנים.
בתשובה הזו ניסיתי לתת לך את המפתחות חזרה כי הדבר באמת בידיך וכשאתה תרגיש את זה הסיפוק שיהיה בעליית מדרגה הזו היה תהיה עמוקה ואמיתית ובעיקר שלך.
היא לא בהכרח עוזרת לצאת מהתחושות כל הזמן, אבל היא מאפשרת לך לראות את הדברים אחרת.
מי שעוד כתב על זה משהו, בעיני יסודי, באשר לתחושות שלנו בעבודת ה' הוא האור החיים הקדוש (שמות, ל"ג, י"א) על כך שה' דיבר עם משה פנים אל פנים:
"דבר ה' וגו' פנים אל פנים. הכוונה בזה הוא כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה לאותו שיעור תהיה ההשגה מפנים העליונים כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג"
האור החיים הקדוש אומר שההשגות בעבודת ה' שמשה השיג היו לפי איך שהוא התכונן לכך - כפי ההכנה כך הוא גם קיבל. הוא ממשיך וכותב:
"ואומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, יתבאר לדרכנו על דרך אומרו (משלי, כז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם פירוש כי הלבבות ישכילו בנעלם אם לאהוב אם לשנוא כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו כמו כן יתבונן לב חברו לאהוב אותו"
כדי להבין באיזו הכנה מדובר, איך משה התכונן לעבודת ה' האור החיים מסביר שזה על הדרך של הפסוק 'כמים פהנים לפנים כן לב האדם לאדם' - שכמו שאנחנו מרגישים בלב אם מישהו אוהב אותנו או שונא אותנו, זה בעצם איך שאנחנו מסתכלים עליהם. אם אתה בוחר לראות שהחבר שלך אוהב אותך ככה הוא גם ירגיש כלפיך. אם אתה מרגיש שהוא חושד בך במשהו אז כנראה הוא יחשוד בך וכו'. הוא ממשיך ומסביר לנו איך זה עובד בעבודת ה':
"והוא אומרו כאשר ידבר איש אל רעהו שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא רעהו כמו כן דבר ה' פנים אל פנים".
האור החיים מסביר שההכנה של משה היתה בזה שהוא אוהב את ה' והוא רוצה לקבל ממנו ולכן ככה ה' דיבר איתו. זה נשמע לנו נורא ונשגב ומאוד רחוק ולכן מדגיש האור החיים הקדוש:
"ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו אם לבבו יתאוה ויחשוק בה' ובעבודתו הנה זה סימן כי ה' אהבו".
אם אנחנו מרגישים שאנחנו מתאווים לה' וחושבים בה' - סימן שה' קרוב אלינו.
אם אנחנו בוחרים להרגיש שאנחנו במקום מסריח, אז נהיה שם (אבל ה' יהיה איתנו גם שם! 'עמו אנכי בצרה' או אם תרצה פסוק אחר 'אציע שאול הינך').
היכולת שלנו מאוד גדולה בהשפעה על עבודת ה' ובתחושה שהוא קרוב אלינו - כי זה באמת תלוי בנו.
לא תמיד קל לצאת מהתחתית למדרגה העליונה, הרבה פעמים אנחנו מחכים שה' יושיע אותנו - אבל אפשר להתפלל אליו מעומק הלב, במילים שלך ולבקש את הישועה ועצם זה שאתה מרגיש שאתה צועק אליו והוא שם מקשיב, זה כבר השינוי עצמו.
תודה רבה לך שוב על האמון, על השיתוף והזכות בבירור המשותף הזה.
אנחנו פה לכל בקשה ועצה
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם