תשובות לטענות על דרכינו

שלום רב.
שאלתך ארוכה וקשה להשיב עליה בקצרה.
שאלתך נוגעת ליחס שבין תפיסת עולם של המכונים החרדים לבין אלו המכונים דתיים לאומיים.
כמובן ששני ציבורים אלו יש בהם גוונים וגווני גוונים בשני ציבורים אלו יש שמקפידים יותר על שמירת תורה ומצוות ויש שמקפידים פחות יש כאלה שתוכם כברם ויש כאלה שכל התנהוגתם הדתית היא רק כלפי חוץ. לכן איני חושב שיש להשוות בין הבודדים של שני עולמות אלו.
השאלה המרכזית היא ביחס לתפיסת עולם שמבאים שתי קבוצות אלו. ראשית צריך להבין שיש מכנה משותף רחב הוא תורה ומצוותיה באופן כללי. השאיפה לחיות חיי תורה ולקיים מצוות.
יחד עם זאת מציאות החיים שאנו חיים בה היא מורכבת מאוד ולכן ישנם הבדלי השקפות איך להתייחס אל המציאות.
1. היחס למדינת ישראל. העולם החרדי רואה ערך חשוב ביותר בארץ ישראל אך אינו רואה ערך בודאי לא ערך דתי במדינת ישראל. הציונות הדתית סבורה שעצם הקמת מדינה שהיא בעלת ריבונות יהודית גם אם ראש ממשלה זה או אחר מחליט להיות כפוף להוראות ותכתיבים המגיעים מארה"ב אין זה גורע מעצם היות מדינת ישראל מדינה ריבונית. הריבונות של מדינת ישראל היא גורם חשוב ביותר במצות ישוב הארץ.
2. מצות ישוב הארץ.
ישנה טעות מצערת מאוד שרבים נתלים בה והיא שיטת הרמב"ם שאין קיום מצות ישוב הארץ.
בודאי שהרמב"ם לא כתב בשום מקום שאין כיום מצות ישוב הארץ אלא שהרמב"ם לא מנה מצוה זו בכלל תרי"ג המצוות. הרמב"ם גם לא מנה את מצות הזכרת יציאת מצרים בספר המצוות ובכל זאת כתב בהלכות קריאת שמע שיש מצוה להזכיחר יצ"מ ביום ובלילה. ומעתה שערי תירוצים לא ננעלו למה הרמב"ם לא מנה מצוה זו למרות שהוא סובר שהיא מצוה אותו דבר ביחס למצות ישוב הארץ שערי תירוצים לא ננעלו למה הרמב"ם לא מנה מצוה זו אבל בודאי שעובדה שהוא לא מנה אין בכך שום הוכחה שהוא סובר שאין זו מצוה. הרמב"ן כתב במפורש שזו מצוה. כדי לקבל פרופורציות הולמות. מצות שביעית בזמן הזה אינה מן התורה ויש אומרים שאף מדרבנן אינה אלא היא מידת חסידות בלבד צא וראה עד כמה מקפידים בעולם החרדי על מצוה זו (איני כותב זאת חלילה לגנותם אלא רק להשוואה בלבד)
לא נוכל להתעלם שאם כל מה שיש מן השלילה במדינת ישראל היא מהווה כיום את המרכז היהודי הגדול ביותר בעולם הן מבחינת מספר היהודים והן מבחינת עולם התורה היהודי.
3. פסיקת רבנים. לצערי הרב בעולם החרדי כמעט ולא תמצא התיידנות הלכתית על הנושאים של ישוב הארץ שרות בצבא יחס לחילוניים וכו'. מאז ומעולם היה מקובל בישראל שעניני הלכה מקבלים את ביטויים במשא ומתן של הלכה. לעומת זאת תמצא שפע של מאמרים הלכתיים המבססים את התפיסה הדתית לאומית ביחס אל המדינה והצבא.
אי אפשר להפטר מדיון הלכתי בנושאים אלה בטענה אני ממשיך דרכו של החפץ חיים (תשובתו של הרב ש"ך ז"צ"ל לרב דולגין זצ"ל) מכיון שהמציאות השתנתה ואי אפשר להקיש ממציאות אחת על מציאות אחרת.
4. היחס לצבא. אין ספק שהיחס לצבא נגזר גם מההשקפה על מהותה של המדינה. אבל גם בלא זה יש בצבא מרכיב נוסף היות ואנו חיים במרחב שבו אנו מוקפים באויבים אין מנוס מהקמת גוף שיגן על היהודים החיים בארץ ישראל וזה ודאי חיוב מן התורה שיש לעשות מעשים כדי להציל חיי יהודים.
5. לימודי חול. לצערי השואל ערב מין בשאינו מינו. שאלת היחס ללימודי חול אינה האם להכניס לימודי חול לישיבה אלא האם יש מקום בכלל ללימודי חול. השאלה כיצד להרכיב בין השניים היא שאלה משנית. כידוע לך בעולם החרדי אין שום הכוונה ללמוד לימודי חול כערך. ההשקפה השל הדתיים הלאומיים היא שיש ערך ללימודי חול ויש ענין חשוב שיהיו רופאים דתיים אנשי כלכלה דתיים וכו'.
הציונות הדתית הוכיחה בשנים האחרונות שיש לה מסירות נפש גדולה מאוד לעם ישראל לארץ ישראל ולתורה.דומני שיש לנו להמשיך בדרך זו מבלי להרגיש רגשי נחיתות בפני העולם החרדי יש לנו ללמוד מכל אדם ולשפר את מעשינו בכל הנושאים אולם אין אנו צריכים לשנות את תפיסת עולמנו שהוכיה עצמה במשך שנים רבות הן ביחס לארץ ישראל השואה הוכיחה שהתפיסה החרדית כרסה למרות שהיהודים באירופה התנהלו לפי פסיקותיהם של רבנים והן ביחס להתערות בחברה שבארץ ישראל. שבתחילה היתה ניתוק גמור וכיום מוכנים לשמש כסגני שרים או שרים בכח ולא בפועל מבלי להיות בממשלה אבל כן להיות בקואלציה.
בודאי הדברים עוד ארוכים ונסתפק הפעם בזאת.

התשובה ניתנה על ידי הרב אביגדור שילה