שאלה
שלום רב
חיפשתי באתר שאלות על הנוסח של תפילת "נחם" הנאמרת בתשעה באב, ועוד לא מצאתי תשובה קונקרטית המניחה את הדעת.
ע"פ נוסח התפילה הזאת מדובר על התקופה הקרובה לחורבן ירושלים ממש. העיר "השוממה", ה"בזויה" וה"חרבה" מאין יושב, ו"יושבת וראשה חפוי"?
אין ספק שאנו מחכים בכל יום לבניין בית המקדש, או לפחות לתנאי סביבה מתאימים ע"מ שנבנה אותו בעצמנו (על מנת לרצות את כל הדעות לגבי איך ייבנה ביהמ"ק...) אבל מכאן ועד תיאורים שאינם רלוונטיים לימינו המרחק גדול.
אמנם בית המקדש חרב, אך העיר ירושלים תוססת, מלאה בתיירים ומלאה בחיים. גשמיים ורוחניים כאחד.
אמנם הר הבית נשלט ע"י הוואקף אבל העיר איננה "אבלה וחפויית ראש" ואינה ריקה מאין יושב. להיפך. זו העיר המיושבת בישראל היום!
ירושלים הינה גם מרכז רוחני מדהים שכמוהו לא היה מאות ואלפי שנים על אדמות א"י. מאות ישיבות וכוללים נמצאים בעיר, בתי מדרשות ובתי כנסיות ושטיבלאך עד אין מספר.
איך מתפלל מהמניין אמור להתחבר לנוסח כ"כ לא רלוונטי, שאיננו משנים רק בגלל שאין מי שיישנה?! האם אני כמתפלל צריך לכוון לאיזו "מטפאורה" מופשטת ולשכנע את עצמי שלמרות הכל ירושלים עדיין חרבה???
אבל היא לא! בית המקדש חרב! אבל לא העיר ירושלים.
תודה!
תשובה
שלום
להלן תשובה לשאלתך מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.
אמנם יש בנוסח 'נחם' משפטים שנראים כאינם שייכים לירושלים של זמננו, כמו: "האבלה מבלי בניה... והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה, ויבלעוה לגיונות וירשוה עובדי זרים". אולם אין בכוחנו לשנות מטבע שתקנו חכמים. ועוד, שלדאבון לבנו אפשר לומר זאת על הר הבית. ועוד, שלעומת מה שהיה ראוי, שירושלים תהיה [בירת העולם, כלילת יופי משוש כל העמים], היא נחשבת חרבה ושוממה.
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם