תפילה

ב"ה

שלום לך,

ברוך ה' זכית שיקויים בך "אל תעש תפילתך קבע". מציאות החיים יוצרת מצב בו את מחוייבת לבחון את עצמך,ולא לעשות תפילתך כפעולת שגרתית.
כידוע יש להבחין בין שני מושגים שונים לחלוטין: המילה "שבר" מבטאת שבירה מוחלטת המבטלת את מהות הדבר. לעומת זאת, המילה "משבר" משולה לאבן עליה יושבת היולדת בשעת הלידה. כאן יש ישיבה, יש כאב שהוא ביטוי ליצירת חיים חדשים. זהו כאב גדול, כאב של ריחוק. יש יולדות המסוגלות להשבע באותן רגעים שלא ישובו עוד אל חדר הלידה. אבל, רק רואים את היצירה המופלאה שבאה לאחר המשבר הגדול, ומיד שוכחים. זהו כוחו של המשבר. להוליד בתוכנו כוחות חדשים. להפגש עם מקור החיים. להוליד מתוכנו תכונות חדשות וכוחות פנימיים שהיו צריכים לכאב כדי להתגלות.
אני חש בשאלתך סימנים של שבר, של יאוש.
"ואני קרבת אלהים לי טוב" דוקא עכשיו צריך לחפש את קרבת ה'. לעמוד בתפילה ולשיר ולנגן את מה שמבטא את תחושותי. לקחת את קטעי התפילה המבטאים את תחושותי ולשפוך שיחה לפני ה'. לדבר עם ה' כפשוטו. לומר בתפילת שמונה עשרה בתוך שמע קולנו את כל מה שמרגישים. לחבר לתוך התפילה את התחושות והטענות וההרגשות. לשוחח, לשפוך שיח לפני ה'.
אני מאמין שבכוחה של שיחה זו לתקן ולהוביל ממצב של שבר למשבר שממנו תצמח ישועה גדולה.

חלילה לחשוב שלא מגע לך להתפלל. עכשיו ובכל שעה, תפילתך, שוועתך רצויה לפני ה' וקרבתו תיטיב לך.


ביקר,

שי