שאלה
שלום רב.
במהלך או כחלק מהתפילה אני מרבה בבקשות אישיות מבורא עולם,בתת המודע שלי אני חושב לעיתים כי הדו שיח עימו הוא למעשה מערכת של "קח ותן" ז"א אני אקיים את המצוות אתפלל ואבקש ובתמורה אלוקים ימלא משאלותיי(לאחר שנים מספר הבנתי כי לא הכל מתגשם בצורה שבן אנוש יכול להבין ולקלוט,ואכן אני מאמין שהכל לטובה וגם מה שאינו מתקיים מבקשותי-יש לכך סיבה)אם טעות בידי,מהי הדרך הנכונה להבין את הדברים?
בתודה
תשובה
שלום וברכה
גדולי ישראל שבכל הדורות ניסו להסביר את המשמעות של התפילה ואת תכליתה.
יש מהם שראו בה הזדמנות למפגש עם בורא עולם, הזדמנות בה אנו יכולים לשוחח עימו כבן אל אביו, כעבד לפני מלכו (ואפילו אולי כ'ידיד נפש'). הפניה הזו אל הקב"ה הינה פניה בגוף שני, עם כל התודות, הבקשות והצרכים שלנו.
לעומת זאת, יש אחרים שיצאו כנגד המחשבה שרצונו של הקב"ה יכול להשתנות כתוצאה מבקשתנו אנו, והתייחסו לתפילה כזמן בו האדם יכול לעשות חשבון עם עצמו ולחילופין, להעלות את נשמתו ורצונו למקום בו יוכל הוא להיות שותף לבריאת העולם, או למצער להינות מהשפע האלוקי הקיים בו.
כמדומני שקשה לקרוא למה שאתה מתאר 'טעות'. לצד זאת, בהחלט ייתכן ואתה נמצא כעת במקום נפשי אחר, כשתילתך מבקשת משמעות נוספת.
עצתי לך היא להעמיק בנושא זה - אם בלימוד או בשיחה עם מישהו קרוב שמבין בתחום, ולאט לאט לברר לעצמך את תפילתך שלך
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם