תפילה משל עצמי (על התבודדות)

שלום וברכה!!

ראשית, באמת ישר כח על הרצון שלך לעשות דבר אמיתי וחשוב כל כך כמו לשפוך שיח לפני בורא עולם, זו עבודה כל כך חשובה ומהותית שרבים מהצדיקים אמרו שאי אפשר בלעדיה, ולצערנו כיום היא די מוזנחת, ואני רואה שאצלך זה כל כך בוער, ישר כח. מה שעוד יותר מדהים אצלך, זה שאתה גם רוצה לקיים את העצה הנפלאה וגם רוצה להבין מה פשרה ואיך עושים אותה כמו שצריך, אשריך לגמרי! רק שתדע שכל הצדיקים הגיעו למעלות שהגיעו רק ע"י רצון וחיפושים כמו שלך. כה לחי!!

ע"מ לגשת לבעיה הזו צריך להבין שני מימדים שיש בעבודת ה' בכלל, ובעבודה התפילה בפרט. התורה היא מסורת לנו מאבותינו, כל מה שכתוב בהלכה, או בספרי המוסר אנו מקיימים, משום שזו עצה טובה והיא לטובתנו הנצחית. זה מימד אחד, ואת זה אתה גם מדגיש בשאלתך. עם זאת, כאשר הלב שלנו אינו מחובר למצוה, או שאיננו מבינים כל כך בשכל "מה הולך כאן?", משהו בהשפעה של המצוה נפגע. המצוה משפיעה לטובה תמיד, אבל אם זה נעשה בצורה "יבשה" זה משפיע בצורה חלשה יותר. וכן להפך, כאשר מבינים ומתחברים, זה יוצר חיבור מאוד גדול לקדוש ברוך הוא, שאחרי הכל, זו עיקר המטרה שלנו, ויש בזה אינסוף מדרגות ומעלות, זה המימד השני.

עיקר הקשר שלנו אחד עם השני הוא הדיבור, הוא מה שמדביק אותנו אחד לשני. וכן בקשר עם בורא עולם, הקשר האינטימי שלנו עם אבא שבשמים. אני לא יודע אם היה לך ניסיון בקשר זוגי, אבל אני יכול לומר לך מניסיוני ומנסיון של אחרים. "פגישה ראשונה" זה אחד הדברים היותר מביכים שיש בעולם, משום שאלו שני אנשים זרים שנפגשים ע"מ לבחון אפשרות של קירבה הכי אינטימית שיכולה להיות בין אנשים. יש כאן פער עצום בין המצב הנתון לשאיפה. וכך גם ב"התבודדויות" הראשונות. אותן שאלות כמו: "על מה אני ידבר איתה?", "זה בסדר להגיד כך או כך?" וכו', שמלוות כל מי שמחפש בן/בת זוג מלוות כל עובד ה' בתחילת הקשר הבלתי אמצעי שלו עם ה'. ואכן זה עלול "לתקוע" מערכת יחסים מכל סוג שהיא.

נראה לי שהדרך הבסיסית לנסות להתגבר על המבוכה זה מתוך הבנה שכך זו בהתחלה, ומתוך הבנה שהצד השני כל כך רוצה לשמוע ממך, ואוהב אותך כמו שאתה, וזה לא כל כך משנה מה תגיד העיקר שתגיד. וכמו שהרב שלי אומר "השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה" (שיר השירים) זה לא משנה מה את אומרת משום שקולך ערב, ללא קשר לתוכן.
אחד הדברים היפים בהתבודדות הוא שתמיד יש על מה להתבודד, משום שאם אתה מרגיש שאתה לא מצליח לפתוח את הפה, אתה יכול לדבר על זה עם ה'. או שאתה כועס על ה' (גם זה קורה הרבה, כמו בני זוג) אתה יכול להגיד לו את זה וכן על זו הדרך.
העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה לקרוא את המדריך להתבודדות שכתב הרב ארז משה דורון שליט"א בשם "נתיב לא ידעו עיט". זה הקישור לאתר שלו: http://www.levhadvarim.com/

אם אתה רוצה עוד עצות על התבודדות, או שלא הבנת משהו בשאלה, או סתם להעמיק ולהתחבר באופן פנימי לעצה העמוקה והמתוקה הזו שקוראים לה "התבודדות", אתה יכול לחזור אליי לדואר האלקטרוני.

אוהב ומעריך

שמואל
shmuelart@gmail.com