שאלה
שלום הרב שרלו,
אני נוהג מזה שנים להוסיף בשחרית או במנחה בשמונה עשרה: וידוי ותפילה על פרנסה, ובאלוקי נצור לשוני מרע, את הבקשה שכתובה בחלק מהסידורים: "שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים ושלא אכעס היום ושלא אכעיסך...". כמו כן בסוף כל תפילה מתפילות היום, אני מוסיף: "יהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו; להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר ציוה אבתינו; ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלקינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו; למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד; מזמור ס"ז ומזמור כ"ג.
שאלתי היא, האם הוספות אלה נחשבות למנהג טוב, שאם אדם נהג בהם מבלי להתנות מראש - הם נחשבות לנדר? האם מותר לי לדלג יום או יותר על הוספות אלה מבלי לחשוש לאיסור נדרים?
תודה!
תשובה
שלום וברכה
בשל העובדה שמדובר בתפילת אמת פנימית – אי אפשר לנדור כזה נדר, ואי אפשר להתייחס לזה כאל נדר. תפילה שמוסיפים אותה יותר מהנוסח הרגיל צריכה להיות אמיתית – וכשהיא לא אמיתית היא לא תפילה.
על כן, אמור את התפילות המיוחדות האלה בדרך שלך במצב בו אתה חש שהן מבטאות את מה שקיים בך. ואם ביום מסוים הן לא תבטאנה את מה שקיים בך באמת – אל תאמר אותן. ממילא הן לא נדר.
כל טוב