תפילה בציבור בכל מחיר?

שאלה

ב"ה

שלום רב,

רקע בקצרה: הנני חוזר בתשובה מזה חודשים ספורים לאחר שבגיל 32 , בחודש ניסן האחרון, זכיתי ללהתעורר והתחלתי להתקרב לשי"ת.

מזה כחודש אני נוהג להתפלל שחרית בציבור אך מוצא עצמי חש רגשות לא ראויים (כעס, אכזבה) הואיל ואיני עומד בקצב התפילה בביה"כ.

התפילה נמשכת בין 05:15-06:30 בימי שני וחמישי או 05:25-06:30 ביתר ימי החול ולטעמי, הש"צ פשוט "רץ" לאורך כל חלקיה (כולל פרשיות שמע, עמידה וכו').

אני מבין שחשוב לאנשים להספיק להגיע לעבודה בזמן, גם לי חשוב, אך לעניות דעתי ההתייחסות לתפילת החשובה ביותר ביום אינה כפי שעליה להיות.

כאמור, אני חדש בדת ואיני יודע כלום, אך אע"פ כן, מציק לי למדי שאני מפספס כ80% מהתפילה וגם איני מצליח ללמוד אותה (כפי שלמדתי את מנחה וערבית בחלוף הזמן).

כבר שמעתי שתפילה בציבור עם מעט כוונה עדיפה על תפילת יחיד עם יותר כוונה, אך האם לא מוטב לי שאחזור להתפלל שחרית בביתי ואלמד חלקים חדשים ממנה ואכוון כהלכה? ורק לאחר מכן אשוב להתפלל בציבור?

אגב, אני נמנה על בני עדות המזרח.

בתודה מראש,

איתי

תשובה