שאלה
שלום.
יש לי קשיים להתפלל בבית הספר....וכשאני מחליטה שאני רוצה להתפלל לפעמים עוברות לי מחשבות באמצע התפילה:"אולי אני מתפללת בשביל המורה?" "אולי אלוקים לא אוהב אותי ולא מקשיב לי"
איך להתפלל בכוונה שלמה בכל בוקר?
ועוד שאלה:אני רוצה להיות בנאדם שאוהב את כולם ולהיות באמת שמחה ...איך להיות שמחה ומאמינה באמונה שלמה?
תשובה
שלום וברכה,
ראשית, כל הכבוד על הרצון האמתי שלך להתכוון ולהשתדל יותר בתפילה, הרצון להתקדם הוא השלב החשוב ביותר בהתקדמות עצמה.
תפילה, מתוקף היותה עבודה שבלב, היא ביטוי עולמו הפנימי של האדם, ולכן על שאלת הכנות של תפילתך יכולה רק את לענות (תוכלי "לבחון" את עצמך במצבים שיבטלו את הגורמים החיצוניים, כמו למשל האם את מתפללת גם כשהמורה לא נמצאת, בחופש למשל..).
אני מאמין באמונה שלמה כי הקב"ה רוצה את תפילותנו וכי הוא מקשיב להן בכל רגע ורגע. התנ"ך כולו מלא בתפילותיהם של אבותינו, תפילות שלכולן הקב"ה מקשיב ומאזין.
חשוב לדעת כי כמו בכל תהליך בחיים גם בעבודה על התפילה יש ימים בהם מצליחים להתפלל יותר טוב ויש ימים שפחות. אסור להתיאש מהימים האלה. את צריכה לדעת כי הם חלק מרצף שבמסגרתו את בעליה.
מעבר לעבודה שלך כל בוקר בתפילה עצמה אני ממליץ לך בזמנך הפנוי ללמוד ספרים שמדברים על התפילה, וכן ללמוד את משמעות המילים בתפילה ובפרקי התהילים שמשולבים בתוכה, הדבר יגרום לך להתחבר יותר לתפילה והכוונה כבר תבוא מעצמה.
בשביל לאהוב את כולם התחילי בקטן, נסי בראשונה לאהוב את עצמך, ללמד גם זכות על עצמך (מבלי לגרוע בביקורת העצמית שלך שגורמת לך להתקדם בעבודת ה'), ואח"כ את משפחתך, את חברותיך הקרובות והרחוקות, וכן הלאה. כמו בכל דבר גם כאן אי-אפשר לקפוץ לסוף ולאהוב את כולם מיד ללא תהליך. מצאי לך את הנתיב האישי שלך בעבודת ה', את דרכך המיוחדת, הדבר יעזור לך להיות שמחה ומאמינה באמונה שלמה.
כל טוב ובהצלחה,
יהודה. (המשיב אינו רב)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם