שאלה
לכבוד הרב שלום.
אני ואחי למדנו שתי מקורות סותרים בקשר לתלישת נייר טואלט בשבת. (כך לפחות הבנו בינתיים..).
השבוע אחי אמר, שהוא קרא ב'משנה תורה' שמי שתלש נייר טישו בשבת (במקום המסומן) פטור.
"כל המתכוון לעשות מלאכה ונעשה לו מלאכה אחרת שלא נתכוון לה- פטור עליה, לפי שלא נעשית מחשבתו....וכן כל כיוצא בזה. נתכוון לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר, כגון: שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר- אינו חייב כלום. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, זמנים, הלכות שבת פרק א', סעיף ח')
ומכאן, אם הבנתי נכון, אם אדם שרצה לתלוש נייר טואלט בשבת במקום המסומן (כלומר:"נתכוון לעשות דבר המותר.. כגון נתכוון לחתוך את התלוש"), ובטעות קרע את הנייר טישו לא במקום המסומן ("ועשה דבר אחר. כגון:... וחתך את המחובר") פטור. כלומר- מותר לחתוך נייר טואלט בשבת, במקום המסומן.
אבל שנה שעברה, בבי"ס למדנו 'מקור חיים ג', ושם כתוב: "אין קורעין ניר מפני שהוא כמתקן כלי... ורבים טועים לחשוב קריעת נייר טואלט כמותר, וכבר נתבאר שיש על כך חיוב גמור. ולכן ישתדל כל אדם להכין כמות נייר טואלט מערב שבת ולסלק את כליל הניר ממקומו לבל יכשל שום אדם בשגגה כהרגלו בחול" (מקור חיים ג', פרק קנ"ז, סעיף י').
ובנוסף כתוב:
"לעיל.. נתבאר שהקורע נייר לקרעים כדי לקנח עצמו חייב משום קורע, וזה דווקא כשקורע ללא חישוב מידה, אבל החותכו לפי מדה חייב משום מחתך כמבואר בדברי הרמב"ם בתחלת ההלכה הקודמת. מעתה ברור שקריעת נייר טואלט בשבת אסורה בין כשקורע סתם, שאז איסורו משום קורע, ובין כשקורע במקום המנוקב, שהוא חיתוך לפי מדה ואיסורו משום מחתך." (שם, פרק קס"ד, סעיף ב'.)
מכאן הבנתי, שאסור לחתוך נייר טואלט בשבת, בין אם חותכים במקום המסומן, ובין אם במקום התלוש, וההבדל הוא רק עם עוברים על איסור קריעה (במקום הלא מסומן...) או חיתוך (במקום המסומן).
וזה לא מסתדר כי ב'משנה תורה' כתוב: "נתכוון לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר... אינו חייב כלום" אבל במקור חיים כתוב שגם קריעה במקום המנוקב אינה מותרת...
ובמקור השני כתוב "כמבואר בדברי הרמב"ם..." ומשנה תורה הרי גם הוא של הרמב"ם... אז באמת הסתבכתי... נראה לי שלא הבנתי נכון את המקור הראשון, כי הוא לא מדבר במפורש על נייר טואלט, אז יכול להיות שההשלכה של "שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר- אינו חייב כלום" על נייר טואל
תשובה
דברי הרמב"ם שם אינם קשורים כלל למלאת קורע או מחתך אלא למלאכת קוצר. הרמב"ם מדבר על אדם שמתכוון לחתוך גבעול שאינו מחובר לקרקע שבחתיכתו אין כלל מלאכה, ובמקום זאת הוא חותך גבעול מחובר שחיתוכו הוא תולדה של מלאכת קוצר, במקרה כזה אדם אכן פטור משום שהוא מתעסק במלאכת היתר. לעומת זאת חיתוך של נייר טואלט בין במקום המסומן בין במקום אחר הוא אסור משום מלאכת קורע או מחתך.
התשובה נכתבה על ידי הרב ברוך קהת