שאלה
לכבוד הרב, שלום.
בעלי ואני נשואים טריים(כחודשיים) וכמו כל זוג, גם אנחנו עומדים בפני החלטות הקשורות בבניית משפחה.
מסיבות שונות(שאני לא בטוחה שכאן המקום להרחיבן. אך אם ידרש אעשה כן בהמשך), שנינו לא רוצים ילדים כעת, אבל מבחינתי, הרצון שלי הוא שני להלכה.
שאלנו רב, והוא אמר שהוא לא יכול לתת לנו אישור להשתמש באמצעי מניעה, כי אין פה שום גורם רפואי- פיזי או נפשי.
בעלי אמר לי שלדעתו(ואני מסכימה) ילד כרגע יהיה כל כך לא בריא- לילד ולנו, שהוא מעדיף שלא נקיים יחסים מאשר שנכנס להריון.
מה עושים עכשיו? זה נראה לי לא הגיוני בעליל...
הערה: אני לא יודעת האם הוא באמת ילך לפי האמירה הזו, אך עצם הרצון החזק, גם מעיד.
וזו בעיה.
תודה
תשובה
שלום רב,
נראה לי כי יש פער בין הרצון שלך לבין הרצון של בעלך, אתם יכולים לנסות את שיטת הימים הבטוחים,
תדעי לך שיש רבים שמתנים את צרותיהם על כך שאין הם יכולים להרות. וילדים זה שמחה, אני לא יכול להבין את התפיסה האומרת שמתחתנים ללא כוונה ללדת ילדים, עברנו את זה וראינו כי, השיקול של ילדים בגיל צעיר, הינו נכון.
לדעתי עליכם ללמוד על המהות של גידול ילדים, הבנה עמוקה גם תיצור את הצורך בילדים.
אם יש סיבות שלדעתך יש להתיר, והעלת אותם לפני הרב, נראה כי הוא חשב שאינן סיבות ממשיות, למרות שעבורכם הסיבות הן משמעותיות. איני יכול להתיחס לפסק זה, כיון שאין אני יודע את הפרטים.
בכל מקרה , חובת העונה חלה על בעלך אלא אם כן, את מוחלת לו עליה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.