שאלה
שלום.
אני וחברי לשעבר חטאנו בנגיעה אסורה. לצערי, נפרדנו ואני מאמינה שהנגיעה הזאת השפיעה על החלטתו להפרד. איך אפשר לתקן את החטא הזה?למען האמת אני לא מרגישה חרטה גדולה למרות שיש בי רצון להתחרט ולכפר על כך. איך אפשר לעורר את הלב להרגיש חרטה ורצון לכפר שזה לא יחזור שוב בעתיד?
תשובה
שלום וברכה
אחד מדברי התיקון והתשובה היא להיות נאמן למה שאתה חשה וחיה בתוך עולמך. לא לחיות בזיוף פנימי.
אם בשלב הזה את חשה כי אינך מרגישה חרטה גדולה – אולי נכון לעשות את הצעדים הראשונים של התשובה לא מכוחה של חרטה על העבר, אלא מכוחו של בניין העתיד. על כך כתב הרב סולובייצי'ק מאמר נפלא בספרו "על התשובה", והוא אכן דיבר על תשובה שמתחילה מהעתיד. העתיד המזומן לך עשוי להיות חיים של בריאות נפשית מחד גיסא וקדושה וטהרה בקשר שבינך ובין מי שאת מבקשת לבנות איתו את חייך בעתיד.
לאמור: בשלב הזה הדבר הנכון יותר הוא להתחבר בנאמנות לבקשת הקדושה, הטהרה שבחיים, הרצון שהעולם הגופני ימצא את מקומו במסגרת פירמידה שלמה של חיים משותפים ולא בחברות שעומדת עוד לפני כריתת הברית ההדדית, וכדו'. בדרך זו – אלו תהיינה שאיפותייך, ולשם את תחתרי, וזה יהיה עולם התיקון שלך. אפשר כי בהמשך הדרך תתעורר בך החרטה על מה שהיה.
כל אחד מתקן בדרכו, ובסוף משלימים גם את מה שחסר.
כל טוב