שאלה
איך הרב יכול לכתוב דבר שגובל בפורץ גדר ישכנו נחש ?!!! הרב כותב שמותר לאדם לדבר עם נשים חברות אם הוא מדבר כמו שמדבר אל גבר. קודם כל אני רוצה לשאול את הרב מאיפה המקור לדבר??? ואם אין מקור מה הסברה הרי גבר שמדבר אל גבר זה לא כמו שגבר מדבר אל אישה זה שונה שם יש יצרים בין המינים וזה פשוט אבל בגבר שמדבר אל גבר אין יצרו תוקפו מה עם אין אפוטרופוס לעריות ואפילו על צד שאדם ידבר כמו אל גבר אין לו מחשבות ?!! הרהור עבירה קשה מעבירה{כמובן שעבירה חמורה יותר מצד העונש אבל גם הרהור חמור}וזה לא יגלוש לדיבורים אחרים?!! אם כך מה הואילו חכמים בתקנתן?ומה עם אל ירבה שיחה עם האישה והקל וחומר שם ובנידון דידן שאנחנו מדברים על נערים שיש להם חברות או בני עקיבא שזה הזמן של השתוללות יצרים שאז נגיד שאין דין שאל ירבה אלא יש דין שלא ידבר כלל כי כשאדם נשוי אשתו משמרתו ואישה היא חומהאז לדבר מעט מותר כנראה שזה לא מרגיל את האדם לערווה אבל אדם רווק ודאי שלא ידבר אלא רק לצורך!!! אשמח מאוד אם הרב יוכל לענות וכוונתי רק לברר לאמת
תשובה
שלום וברכה
התורה אינה מצווה על האדם לחיות בניגוד לעולם שברא ריבונו של עולם. בעולם זה יש נשים ויש גברים, ומותר לדבר ביניהם, ואין איסור על כך. האיסור להרבות שיחה עם האישה עוסק בריבוי שיחה בנושאים אינטימיים, ועל כך כתבה המשנה כי "באשתו אמרו", אולם שיחה רגילה אינה טעונה מטען מיני, ואין בה אותם דברים שאדם מדבר עליהם.
אם אדם מהרהר כתוצאה משיחה רגילה עם אישה - אכן הוא צריך להימנע משיחה עם אישה אפילו על נושאים רגילים, אולם הוא אדם חולה. ההלכה לא נפסקת לפי אנשים חולים, כי אם לפי אנשים בריאים.
כל טוב