שאלה
שלום רב ותודה רבה על האתר המדהים הזה !!
אז ככה, לפני 3 חודשים גיליתי את עולם הספורט, בעקבות מירוץ המדרגות של עזריאלי - תחרות עלייה של 54 קומות המגדל, בעקבות חברה שהתחרתה בו בעבר.
החלטתי לקחת את העניין ברצינות, ובסוף אחרי אימונים והשקעה רבה- הגעתי למקום ה3. (חשוב לי לציין שאת המירוץ עשיתי עם חצאית אחרי הברך וחולצת 3/4)
עכשיו, אחרי המירוץ , אני רוצה להמשיך להתחרות במירוצים- זה נותן לי הרגשת סיפוק ואני נהנת מאוד לעסוק בספורט.
אבל, ערך האהבה לספורט והיכולת לממש את עצמי באמצעותו התנגש לי עם ערך אחר- שאנחנו כאן כדי לתת מעצמנו, לתרום לאחר , לעולם, ולהגיע ליעדונו.
העיסוק בספורט לוקח ממני שעות רבות במהלך השבוע, ויש בו צורך בהשקעה והתמדה. אני יכולה לשלב את האמינוים עם התנדבות, עזרה בבית וכל מה שצריך. אבל השאלה שלי היא האם העיסוק בספורט או לא ביטול זמן ? האם תחרויות ספורט הן חלק ממני ואסור לי לוותר עליהם או שזה זמן מבוזבז? האם אנחנו כן רק כדי לתת ?
אשמח להבנה ותשובה :)
תשובה
שלום וברכה,
ערך הנתינה הוא חשוב מאוד וטוב מאוד שאת רוצה ומעוניינת להשקיע.
עם זאת, חשוב להבין כי בכדי לתת בצורה מאוזנת, בריאה ומיטבית חשוב מאוד לשמור גם על מרחב אישי נח ונעים. מי שאין לו את המקום שלו ממנו הוא יכול לצאת ולתת עלול לצאת עם שכרו בהפסדו בשל העובדה שהנתינה שלו תהיה חלולה, ריקה וקשה.
לכן, לכל אדם ראוי שיהיה לו מרחב אישי ונעים בו הוא מפתח את עצמו. מרחב זה כולל משפחה, מנוחה וגם תחביבים. מיותר לציין שמתוך המרחב הזה יש לצאת לעולם הרחב, לחברה ולכלל - לתרום, לתת ולהשפיע.
לאור האמור, תחביב של ספורט ממנו את שואבת קורת רוח והאנרגיה ממלאת אותך הוא טוב יפה. מה גם, שיש בכך ערך חשוב של שמירת הגוף ופיתוחו. נסי לנהל את שגרת חייך באופן כזה שהספורט יקבל את מקומו בחייך אך לא באופן מוחלט או משתלט מידי והשאירי מקום גם לנתינה ועשייה.
חזקי ואמצי!
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם