שאלה
בס"ד
שלום רב
במסגרת התכתבות שלי עם אדם חילוני (אתאיסט)הוא הציב לי שאלות בקשר ל"סתירה" בין תורה ומדע.
די הוכחתי לו שבכלל אין סתירה (כי המדע זה "איך" ולא "למה" או "מי עשה זאת", שאת זה רואים בתורה) ואדרבה, על ידי התפתחות המדע רואים את היופי והגאונות של הבריאה.(של הבורא..)
עוד הוא טוען שהתפתחות מדעית פורצת דרך חייבת לבוא מכפירה. הוכחתי שלא, בין היתר ע"י ציון מדענים פורצי דרך מאמינים גויים, או דתיים אורתודוכסיים יהודים. אך הוא טוען ש "זה לא חכמה להביא לי דוגמאות של אנשים יראי שמיים שמגיעים להישיגים מדעיים, כי אותם הישיגים הם רק בתחום שאינו סותר את אמונתם. מה אם יש משהו שכן סותר את אמונתם? לא תיתכן פריצה מדעית בתחום הזה.
היהדות (וכל דת מוכרת) היא בעד לחקור את העולם, אבל מתוך נקודות הנחה מוקדמות שאין עליהן עוררין. זה די מגוחך. הרי לאנשים כיום אין שום הוכחה מדעית לכך שכל התורה היא דברי אלהים חיים. יש המון הוכחות לכך שהתורה אינה דברי אלהים חיים. מה קורה עם מדען דתי שנחשף להוכחות האלה? הוא מראש לא יסכים איתן. הוא לא פתוח לקבל דברים כאלה." עד כאן. לי ברור שאין תחום מדעי שסותר את התורה. איך אני עונה לו על דבריו?? תודה רבה ויישר כח.
תשובה
שלום וטוב.
אם אני מבין נכון, הטענה שאת מתמודדת אתה היא שמדען דתי לא יוכל לחקור באופן חופשי קביעות של התורה.
אינני רואה מכאן כל טענה כנגד יושרו המדעי של מדען דתי, משום שמדען דתי אכן מקבל את כל דברי התורה - אך התורה אינה עוסקת כלל בעניינים מדעיים, וממילא אין שום קביעה תורנית בנוגע לפיזיקה, ביולוגיה וכו', שעלולה להציב בפני המדען מכשול כלשהו.