שאלה
בס"ד
שלום רב
שאלתי את הרב על כך שאתאיסט אמר לי:
אנשים יראי שמיים מגיעים להישיגים מדעיים כי אותם הישיגים הם רק בתחום שאינו סותר את אמונתם. מה אם יש משהו שכן סותר את אמונתם? לא תיתכן פריצה מדעית בתחום הזה.
היהדות (וכל דת מוכרת) היא בעד לחקור את העולם, אבל מתוך נקודות הנחה מוקדמות שאין עליהן עוררין. זה די מגוחך. הרי לאנשים כיום אין שום הוכחה מדעית לכך שכל התורה היא דברי אלהים חיים. יש המון הוכחות לכך שהתורה אינה דברי אלהים חיים. מה קורה עם מדען דתי שנחשף להוכחות האלה? הוא מראש לא יסכים איתן. הוא לא פתוח לקבל דברים כאלה." עד כאן. לי ברור שאין תחום מדעי שסותר את התורה. איך אני עונה לו על דבריו?? ועל כך הרב ענה לי שהתורה לא עוסקת במדע (כמו פיזיקה, כימיה וכו') ולכן המדען הדתי חופשי לחקור את הכל ללא סתירה.
אבל זה לא מדויק. התורה מתארת את בריאת העולם נכון? הוא התכוון לכך שמדען דתי יפסול מראש מחקר לדוגמא שמנסה לבדוק אם העולם יכל להברא לבד, מכיוון שיש לו הנחות מוקדמות. אז, שוב, איך אני עונה על כך? תודה רבה ויישר כח
תשובה
שלום וטוב.
בתיאור בריאת העולם על ידי התורה אין כל קביעה מדעית, וכבר עמדו על כך הרב קוק ורבים אחרים. התורה מביאה תיאור סימבולי-רוחני, שאין בו יומרה להציג מבנה מדעי כלשהו. לכן התורה אינה מתנגדת לתפישת האבולוציה וכו'.
מצד שני, אין שום דרך להוכיח מבחינה מדעית ש"העולם יכל להיברא לבד", כלשונך. זה כמעט אוקסימורון (ביטוי המכיל סתירה פנימית). אבל רק כמעט. ולכן גם אם מאמצים את התפישה של המפץ הגדול וכו' אין הוכחה שאלוקים ברא את העולם - אבל ברור שאין משם הוכחה הפוכה ח"ו. וגם לא יכולה להיות הוכחה כזו, כי המדע עוסק במה שקורה בחוקי הטבע המוכרים לנו, שהתחילו ברגע בריאת העולם, ואין לו שום דבר לומר על מה שקדם לבריאה ומה שחולל אותה.