שאלה
חברים מקשיבים שלום.
בקרוב ימלאו לי 18 ויש דבר שמאוד מטריד אותי וחשוב לי להסדיר אותו עם עצמי ולפתור אותה. אשמח אם תוכלו לעזור לי:
לפני קצת יותר משנה עברתי אירוע טראומתי שהשפיע עליי בצורה קשה מאוד וגרם לי להתרחק לחלוטין מהדת (גדלתי בבית דתי וחונכתי לקיים תורה ומצוות). אפשר להגיד שבצורה כלשהי התאכזבתי מהקב"ה והרגשתי שהוא בגד בי ובאמון שנתתי בו (כי מה שעברתי היה בגלל היותי דתייה)- מה שגרם לי "לחזור בשאלה". המחשבות שעברו לי בראש אחרי הנפילה הרוחנית הזאת היו שה' באמת פגע בי ו"עזב" אותי. הרי אני פעלתי לפי הוראותיו וקיימתי את מצוותיו אז איך הוא יכל לעשות לי דבר כזה..?!
היום, שנה ומשהו לאחר אותה נפילה, אני שמחה להגיד שאני מתחילה להתרומם חזרה ושלמדתי הרבה בתקופה הזאת והבנתי שאין לי דרך אחרת חוץ מהדת אז אני משתדלת עכשיו כמה שיותר לחזור לעצמי ולעשות כל שביכולתי כדי להתקרב אל ה' ולעבוד אותו אך בכל זאת, יש לי הרגשה כזאת שאין לי מספיק תוכן בחיים. ובגלל שאני יודעת שאני רק בתחילת דרכי ושיש לי כל כך הרבה כוח ופוטנציאל בתוכי, חשוב לי לעשות ולפעול. לא למען עצמי או משפחתי (לשם שינוי) אלא להתחיל לעשות דברים למען הקשר שלי עם ה' ולמען אחרים.
כמובן שיצא לי מדי פעם בעבר להתנדב פה ושם, לקחת חלק בגמ"חים וכו', אך אין בזה שום דבר על בסיס קבוע וזה ממש מציק לי... עצוב לי להגיד את זה, אבל באיזשהי מידה אני מרגישה אפילו שטחית ורדודה! כשאני מסתכלת על סדר היום שלי, או סתם יושבת עם עצמי לחשוב מה יש לי בחיים, אני תמיד מגיעה למסקנה שחוץ מלימודים וחברות, אין לי שום עיסוק מרכזי בחיים...
אז איפה אפשר להוסיף?
התחלתי בללמוד את מסילת ישרים ואת ספר איוב (ששניהם מאוד עניינו אותי תמיד, אך אף פעם לא הקדשתי את הזמן בשבילם) ואני שומעת שיעור שבועי קבוע מפי רב וגם עוזרת לתלמידה עולה חדשה בבי"ס בו אני לומדת.
מה עוד אני יכולה לעשות כדי למלא בתוכן אמיתי (בעיקר רוחני) את חיי?
תודה רבה וסליחה על האורך.....
תשובה
שלום וברכה!
שמחתי לקרוא את שאלתך... בדרך כלל מה ששומעים בעולמנו הוא רדיפת כסף, ממון, נכסים. והנה את מציגה בשאלתך כיצד אפשר לרדוף אחר התוכן האמיתי והמשמעות של חיינו...
ציינת שאת בת שמונה עשרה, וודאי על סף סיום השמינית, מחפשת שרות לאומי/צבא/מדרשה ללמודי קודש/מקום עבודה או למודים.
דעי שהמקום שתלכי אליו בשנה הבאה ישפיע מאד על התוכן הרוחני שלך.
אם את מחפשת תוכן רוחני –תורני יחד עם שילוב של עזרה מעשית, ישנן מדרשות המשלבות שרות לאומי עם לימודי קודש ועוד מגוון אפשרויות. כיוון שאני עברתי את שלב השרות הלאומי ועוסקת בתחום אם תרצי להתייעץ בנושא בחירת מקום- בשמחה!
ישנם אנשים המתנדבים מדי שבוע בשעות מוגדרות ומסוימות. דבר זה הינו טוב רצוי ומבורך.
אולם ישנה התנדבות שאינה נפסקת , שהיא דרך חיים.
מה זאת אומרת...?
הלכתי לטיול ונהניתי מאד. מצויין!! אולם יכולתי להרים מספר עטיפות ריקות של חטיפים במהלך המסלול ובכך להעניק לטיול שלי מסר עמוק יותר.
אני לומדת באוניברסיטה. אפשר ללמוד וזהו, ואפשר להקים גמ"ח סיכומים שיעזור לכולם או לגשת למועצת תלמידים או לעזור לחבר המתקשה בשעורי הבית.
האמיני לי שדבר זה דורש תרגול אולם לבסוף הוא נכנס ומוטבע בתוכנו, כיצד כל נסיעה באוטובוס הופכת למסע חסד (לומר תודה לנהג, לקום לאישה מבוגרת, לשעשע תינוק בכיין במחזיק המפתחות שלי)
וכל שהות חברתית הופכת לרגישות מתמדת ( רותי נראית עצובה היום, כדאי לשאול לשלומה, להחמיא לבעלת הבית על הארוח, לא לשכוח שכולם ממהרים לביתם להשאר ולעזור בניקיון)
אפשר ללמוד על התנדבות כדרך חיים מספרי גדולי ישראל- הספר על רבי אריה לוין-"איש צדיק היה", על הרב קוק-"מלאכים כבני אדם", "התורה משמחת" על הרב אויירבך, ועוד.
כתבת שאת מרגישה שחוץ מלימודים וחברות אין לך שום עיסוק מרכזי-
נסי לתכנן את סדר השבוע שלך, תוכלי להוסיף עוד התנדבויות קבועות שמושכות את ליבך, ועוד שעורי תורה. אולם לדעתי כדאי שתנסי גם בתוך תחום הלמודים והחברות לארגן ולפעול (אפשר גם בדברים קטנים ופשוטים)
ובכך תהפכי את מה שהוא עיקר חייך עכשיו לבעל ערך ומשמעות יותר מכפי שהיה עד עתה.
כתבת על המשבר ועל ההתקדמות בחזרה. אם את מרגישה שהדבר מאחורייך, ואת יציבה ובטוחה בדרכך –טוב מאוד.
אולם אם לפעמים ישנה הרגשה של חוסר בטחון , וודאות מעורערת, ותחושה שהאמונה מאד רגישה ושברירית- אני מציעה לך לכתוב ולפרט מעט יותר על אותו המשבר כך שנוכל לחזק ולייצב את אותם יסודות שהתחלת לבנות.
כתובתי :
rachelulu@walla.com
המשיכי בדרכך זו! ברצון להיטיב ולהעמיק את הקשר לבורא,
והקב"ה יעזור מלמעלה להדריכך למקום הנכון בו תוכלי לתת את המירב.
רחל