תהילים בציבור

שני היקרה שלום!
תודה רבה על המחמאות-שמחים לעזור תמיד!
ראשית כל-ישר כוחך על כך שאת מעדיפה לקרוא תהילים על פני בטלה סתמית.
שנית, הבעיה שאת מציגה איננה בעיה פרטית שלך-כל אחד מאיתנו חושב לפעמים "מה יגידו החברים", "האם אני עומד בציפיות של החברה ממני"-אלו דברים טבעיים.
גאווה לאומית לדוגמא הינה דבר מאוד חיובי- הכרת גדולתנו בתור עם ישראל,עם קדוש! נבחר! מובדל! בזכות בחירת הקדוש ברוך הוא בנו. דבר זה לא מאפשר לנו להתנשא, אלא להיפך-אנו מצווים להשפיע על העולם כולו מתורתנו, מהמוסר שלנו, מערכינו הייחודיים...
מאוד מאוד התרשמתי מצניעותך, את כל כך רוצה לא להגיע לידי גאווה!

נאמר בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד ב
"אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה". יש אנשים שצריכים להתגבר על גאוותם כשהם כבר בתוך עשיית המצוות. את לא הגעת ב"ה למצב של גאווה וזוהי כשלעצמה סיבה לשמחה!
את בעצמך מעידה שאת לא רוצה לעשות את המעשים דווקא כשאנשים מסתכלים, זאת אומרת שהמעשים באים בכנות מליבך הטהור החפץ לעשות טוב!
כדאי לקרוא תהילים מבלי לחשוש. כך כותב ה"משנה ברורה" (סימן א' סעיף קטן ו'): "וכן אם הוא אדם בינוני עומד במקום גדולים לא יתבייש מהם ללמוד ולעשות המצוה, אך אם אפשר לו לעשות המצוה שלא בפניהם טוב יותר. ומיהו (אמנם) בפני בינונים שילמדו ממנו - יש לומר טוב יותר לעשות בפניהם שילמדו ממנו לעשות כמעשהו, אך יכוין לבו לשם שמים ולא להתפאר חלילה".
מה שחשוב לזכור הוא-שהקב"ה צופה ובוחן אותנו בכל רגע ורגע. אם תתבונני בעצמך תראי שאין לך שום סיבה אמיתית להתגאות. ככל שאדם מתבונן יותר הוא מגלה כמה הוא צריך להודות!
אם את רוצה להקדים תרופה למכה(באם חלילה תתקלי במידת הגאווה). הייתי ממליצה לך ללמוד על המידה הזאת ספרים כמו "אורחות צדיקים" ו"מסילת ישרים" היכולים להתאים.
ובעיקר, תפילה אישית מעומק הלב. תפילה לרוב עוזרת לנו להתבטל מלפני ריבונו של עולם.

בע"ה עלי והצליחי-שכל כוונותיך יהיו לשם שמיים!
אני פה-בכל שאלה נוספת-בשמחה!

שלי.
shellykz@walla.com