תאוריה על מתן תורה

שלום רב.
קראתי את הדברים, ואודה על האמת שזהו סיפור מקורי ומעניין, המצאה חדשה/ישנה של אנשים שלעולם לא יתייאשו מלמצוא רעיונות כיצד התורה לא תחייב אותם, ולשם כך יחפרו מתחת לאדמה למצוא מה שאפשר ומה שאי אפשר ובלבד שיתנו מנוח לנפשם מהקריאה המוסרית ומקריאתה של הנשמה, לעבוד את ה´ בכל הלב.

קראתי לדברים המצאה חדשה/ישנה שכן יכול להיות שהיא חדשה, אך אנו מכירים דברים דומים, ואף ספרים שלמים של תיאורים למיניהם והסברים מהסברים שונים של כפירה, ולכן אין כל חדש תחת השמש.
אודה על האמת, שאני לא מאלו שדרכי הניצוח וההוכחות הם נר לרגלי, מעולם לא הייתי בקיא בהוכחות, ואף העניין לא הטריד אותי יתר על המידה, שכן אני חש בכל מהותי, בכל החיים שלי את אמיתות הדבר, ולכן אינני זקוק כלל להוכחות. הדבר דומה בעיני לאדם חי המהלך בינינו, ויבוא אדם ויבקש ממנו הוכחות שהוא חי.
אך בכל אופן יודע אני שיש כאלו שדורשים את הדברים, שדרך עבודתם השכלית היא להוכיח את הדברים בשכל, ולהקשות בשכל ולכן צריכים הם יותר את הפן הזה של התורה, ולכן בתחילה אכתוב בקצרה על הדברים, ולאחר מכן אשתדל להיכנס יותר אל העומק בעז""ה.

בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי זצ"ל שהיה בתחילת תקופת הראשונים ותלמידו של הרי"ף, כתב להוכיח את הדברים על כמה יסודות מחוייבים בשכל. א. כל העם ראו, העם היה במדבר, חי ארבעים שנה מן, וכך שאין כל מקום שאדם ימציא דברים שכולם ראו. אם היה אדם בא להמציא לא היו שומעים לו, שכן מדובר בדברים היסטוריים ולא בדברים רעיוניים ואידאלים שיכול האדם להמציא. כל העם ראה וחוה את הדברים וזו עובדה שאין לערער עליה.
ב. המסורת הועברה על ידי אנשים נאמנים, ובמשך כל הדורות לא היה מי שיפריך את הדברים. אין לחשוד באב שימציא תיאוריה לבניו, במיוחד כאשר התיאוריה מחייבת שינוי בכל מהלך החיים.
לדברים אלו יש להוסיף עוד כמה דברים:
א. ישנן הוכחות אגרונומיות, והוכחות היסטוריות לכל התהליכים שהיו, עדויות מכל העולם, ואין ספק באמיתות הדברים. הר סיני מוכר כיום ככל הנראה כג´אביל מוסה על שם משה, ובשטח רואים דברים מופלאים שמעידים באופן ברור על מציאות עם ישראל שם. מכות מצרים נכתבו גם על ידי היסטוריונים מצרים, כבר באותם השנים, וההקבלה מפליאה ולא מותירה ספק שמדובר על אותו התיאור.
ב. אמיתות התורה וגדלותה מראה ללא כל ספק שאין אדם מסוגל לכתוב אותה, גם אם יהיה הכשרוני ביותר. הדברים מוכחים הן בדילוגי אותיות המופלאים שלא נמצאו באף ספר! והן בגדולי ישראל בכל הדורות שקיבלו את הדברים ולא דחו אותם בחריפותם.
ג. התורה ודברי התושב"ע מלאים בהוראות מעשיות הדורשות מהאדם מסירות גדולה והשקעה יום יומית. אדם שהדברים לא מוכחים לו לא היה מקבל אותם בגלל היופי הרעיוני שיש בהם.
ד. הנבואה שהיתה בעם ישראל היתה מוכחת, שרבים קיבלו את הנבואה וגילו את דבר ה´ בעולם.

למרות כל הדברים, נראה לי שמי שירצה למצוא מקום לכפור בדברים, לעולם לא יצליחו לעצור אותו. זכורני בעבר שהיה לי חבר, שחבר שלו כפר בה´, למד בישיבה ולא שמר את התורה. חברי הפנה אותו לאדם גדול, ולאחר שיחה של כמה שעות אמר לו אותו רב גדול, שאין כל סיכוי, האדם פשוט לא רוצה ולכן הוא תמיד ימצא הוכחות כנגד, הוא תמיד ימצא כיצד להתחמק.
האדם הלך לרב מארגון "ערכים" שמע את ההוכחות המדעיות, ולאחר מכן הלך למדען כופר וברר אצלו כיצד אפשר לענות על הדברים. ולכן באופן עקרוני מי שרוצה תמיד ימצא תירוץ לדברים. אך כמה הערות גם בדברים אלו.
א. אדם ממציא דברים אחרים ממה שמתואר בתורה, שלהם אין כל יסוד, ומדוע שיהיו נכונים? הרי אין לו כל יסוד, ובודאי לא שום הוכחה, וכיצד ימציא דרך אחרת בלא ביסוס?
ב. השכל הוא כלי, כלי שאפשר להשתמש בו, אך הוא מוגבל, ולכן לא הכל אפשר להוכיח בשכל.
ג. הרשות נתונה לכל אחד להאמין או לכפור, והדבר תלוי ברצונו ובבחירתו החופשית.
אם תרצה, בארגון ערכים אספו חומר רב על הנושא, ואף בזמן האחרון הוציאו כמה ספרים על ההוכחות לבריאת העולם, הוכחות ליציאת מצרים ולמתן תורה על פי המדע ועוד, ובקלות אפשר למצוא את הספרים.
אנו, בבית מדרשנו, גדלנו על דבריו של הגאון מוילנא שאמר שבמקום שבו נגמרת הפילוסופיה שם מתחילה האמונה. אנו למדנו שאמונה איננה הוכחות שכליות אלא קישור עמוק ומהותי אל ה´. הרב קוק לימד אותנו, שהאמונה איננה לא שכל ולא רגש אלא גילוי פנימי של האדם, ורק כאשר יש סיבות מיוחדות צריך את השכל ואת הרגש על מנת לאושש את האמונה ולעורר אותה אצל האדם.
הגאון מוילנא בכל גדלותו העצומה, התנגד לדרך ההוכחות. הוא ידע לענות על כל ההוכחות ועל כל הטענות, אך הורה לנו, שלא זו הדרך של האמונה. הוראה ברורה יצאה מפי הגאון, שבמקום שער היחוד של ספר חובות הלבבות, שעוסק בהוכחות על בריאת העולם וכו´, יש ללמוד את ספר הכוזרי שבו נמצאים עיקרי האמונה.
ספר הכוזרי עצמו, למרות שהביא את ההוכחות שכתבתי קודם לכן, באופן עקרוני לא בא להוכיח את הדברים אלא לפרוס את המפה של האמונה, לגלות את יסודות האמונה. היסוד של ספר הכוזרי הוא הנבואה, ודבר ה´ אל ישראל. כאשר יש נבואה אין שאלות, דבר ה´ מתגלה ואין מקום לספקות.
לנו לצערנו הרב אין כיום נבואה, אך יש לנו את הנשמה שלנו, הנשמה שהיא קשורה אל רבש"ע, והיא קוראת בקול לעבוד את ה´.
אנו מאמינים שהאמונה היא טבעית, ולמרות שיש בחירה לאדם אם להאמין או לא, הדחיפה הפנימית של כל אחד ואחד היא להאמין בה´. לכן אדם באמת איננו צריך הוכחות ואיננו צריך להעלות בדעתו כל מיני רעיונות וסיפורים שונים.
אני מקוה שעניתי על השאלה באופן המספיק
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il