שאלה
כבוד הרב שלום,
אני לומדת בכיתה י"ב באולפנא טובה...בדרום.
לא מזמן התחלנו בתהליך החיפוש אחר השרות הלאומי וממש השתדלו להדגיש את הענין שאנחנו אלה שבוחרות לאן ללכת ולכן לא ללכת למקום מסוים כי מישהו אמר לנו ...
דיברתי עם אמא שלי על הנושא והיא הבהירה לי שהיא רוצה [דורשת בערך] שאני יעשה שרות לאומי בבית. זאת אומרת שאני אגור בבית...
התרגלתי לרעיון לאט לאט ולא התנגדתי אבל מיום ליום אני שמה לב שזה ממש כובל אותי ולא נראה לי שאני אמצה מקום כמו שאני רוצה קרוב לבית.
[אימי טוענת ש 4 שנים שהייתי באולפנא ולכן לא היה מי שיתן דוגמא אישית לאחי הקטנים..ולכן כדאי לדעתה שאני יהיה בבית.]
א.מה דעת הרב? לכבד את אימא או .....וזה יראה כאילו אני עושה "דווקא". מה דעת ההלכה בקטעים כאלה שאני כביכול כבר ברשות עצמי ומספיק גדולה להחליט וזו אחת ההחלטות הראשונות שאני אמורה לעשות בחיי...
תודה רבה רבה .
תשובה
שלום רב,
רצון ההורים הינו חשוב, שרות לאומי חשוב גם הוא.הטוב ביותר הוא, שתשוחחי איתם על כך שאת רוצה שרות משמעותי כמו שהם חינכו אותך, זה בד"כ פותר בעיות.
את לא לגמרי ברשות עצמך אלא, ברשות הורייך גם אחרי גילשמונה עשרה, אולם, בעניין של קיום מצוות אין שומעים להורים, למרות שאין מצווה לריב .
אם השרות לא יהיה משמעותי , יש לך שתי אפשרויות, או להמרות את פיהם ולהיכנס למריבה. או ללכת ללמוד ואחר כך לתרום לחברה. האפשרות של ההידברות היא הטובה ביותר.
לבזבז זמן בשרות לא יעיל , אין טעם.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.