שרוול-לבנות

שלום וברכה!

שואלת נכבדה, נהניתי מאוד לקרוא את שאלתך, יישר כח! חשוב לי לציין כי בתשובה זו אני מהסס וזאת משום שעלי לכתוב בקצרה את שיש להאריך בו, בכול מקרה של ספק לפנות ולברר באופן אישי.

הצניעות חשובה – ברובד הרוחני וברובד הגשמי, על האדם להיות צנוע במחשבותיו, בדיברו, בהתנהגותו ובלבושו. פשוט שדבר זה תקף לנשים וגברים כאחד, השוני בלבוש מובן שכן המבנה של המינים שונה בצורתו ועל כן הגדרת הערווה משתנה.

[דת משה ודת יהודית]

חכמים ז"ל חילקו בין העוברת על דת משה לעוברת על דת יהודית:

דת משה - איסורים המפורשים בתורה.

דת יהודית - איסורים שנהגו בהם בנות ישראל בענייני צניעות.

הרמב"ם הביא להלכה את דברי הגמרא בכתובות: " ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת משה: יוצאה בשוק ושער ראשה גלוי, או שנודרת או נשבעת ואינה מקיימת, או ששמשה מטתה והיא נדה, או שאינה קוצה לה חלה, או שהאכילה את בעלה דברים אסורים ואין צריך לומר שקצים ורמשים ונבלות אלא דברים שאינן מעושרין. ..." (הלכות אישות כד, יא)

ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית: יוצאה לשוק או למבוי ה מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת, או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחיה כדרך שעושות הגויות הפרוצות, או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם, או שהיתה משחקת עם הבחורים..." (הלכות אישות כד, יב)

[מדוע לכסות את המרפק]

במשנה למדנו: "ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם... " (כתובות ז, ו)

הגמרא מסבירה את דברי המשנה ואומרת: "וטווה בשוק. אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם." (כתובות עב, ב) מכאן למדו הפוסקים שהזרוע צריכה להיות מכוסה.

במשנה למדנו: "מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם... ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף... (אהלות א, ח) ממשנה זו נראה שהזרוע היא רק עד המרפק, לפי הבנה זו אין צורך ללכת עם שרוול ארוך. אולם פוסקים כדוגמת החזו"א הסתפקו שאולי בכול זאת יש צורך בכיסוי של כל היד.

הפוסקים סברו שמכיוון והזרוע צריכה להיות מכוסה, מובן שהמרפק כלול ויש לכסותו. לנגד יש פוסקים שאמרו שאין זה ברור ומי שהיא לא מכסה את המרפק יש לה על מי לסמוך.

נראה שלמעשה כדאי להקפיד ולכסות את המרפק משני סיבות - יתכן שכך צריך לנהוג מעיקר הדין. כך ניתן לדאוג שהשרוול ישאר במקומו ולא יתרומם מעל המקום בו הוא צריך להיות.

[האם דרך הלבוש משייכת אותי לחברה מסויימת?]

בוודאי, לכל חברה יש את דפוסי התנהגות ייחודיים משלה. כשאדם רוצה להצטרף אל חברה מסויימת עליו יהיה לאמץ את אורח חייהם.

עם ישראל נגאלו ממצרים משום ששמרו על היחודיות שלהם: "אמר רב הונא בשם בר קפרא: בשביל ד´ דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ושלא שינו את לשונם ושלא גלו סודם ושלא הפקירו נשותיהן. (שמות רבה פרשה א)"

מעצם העובדה שבחרת לחיות חיים של יהודיה על פי ההלכה – בחרת להשתייך לחברה הדתית. דבר זה נכון גם אם אין רצונך בכך, זאת משום שהחברה תסווג אותך על פי התנהגותך. יחד עם זאת אין זה אומר שמי שנראה כמותנו הוא באמת חלק מאיתנו – לחיצוניות יש תפקיד מסויים אבל העיקר הוא בפנימיות.

ההתייחסות פה הייתה רק לנקודות אותן העלית - חשוב ללמוד ולהעמיק בשאר ההלכות הנוגעות לענייני הצניעות בפרט ובהלכה בכלל בכדי לקיים את ציוויי הבורא יתברך.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com