שאלה
שלום, זמן רב אני מסתובבת עם תחושה קשה של רגשי אשמה, מצפון ופשוט- רע על הלב. ההרגשה הזאתי נובעת מסיטואציות שעברו עלי במהלך החיים. וכתבה שקארתי בשבת האחרונה עוררה אצלי הכל בלב. הסיטואציות הן כאלה:
1.בערך בכיתה ה או ו היה לי פיתוי גדול מאוד לנסות לגנוב מהמכולת של האזור בו אני גרה. הלכתי אל החנות והיתי גונבת המון דברים מהסופר(במיוחד ממתקים..) היתי באה לשם בקביעות וכל פעם גונבת ממתק אחר.
2. בערך בכיתה ה או ו היה בוחן באנגלית ואני לא הספקתי להתאמן אליו ולכן העתקתי את כל מילות הבוחן עם פרושן על השולחן והעתקתי. בסיום הבוחן המורה הבחינה שאני מעתיקה ממקור כלשהוא ולכן היא נגשה והטיפה לי מוסר על כך שלא מתנהגים כך ואני נשארתי בשלי, לא למדתי ואף הוספתי חטא על פשע והפכתי את המורה למתומטמת שאני בכלל לא העתקתי ושהיא פשוט מדמיינת.
3. במשך כל לימודי בכיתה ט וי היתי מעתיקה בקביעות במתמטיקה מילדה חכמה.(המצאתי שיטות של פזילה שאני מעתיקה והילדה לא שמה לב)
4. שזה המקרה הכי מזעזע- בקיץ האחרון התנדבתי עם ילדה נורא מסכנה. במשך כל החופש שלוששלוםפעמים בשבוע. אחת מעמותו החסד החליטה שהיא תמממן אותי בגלל שזה הרבה שעות בשכר מינימום. אני דיווחתי על שעות והוספתי שעות.(בעיני מעשה מגונה וחריף.)
אני מעונינת להשתנות ולעקור את המידה הרעה הזו של השקר מליבי. איך אכפר ואיך אשתנה??
תשובה
לשואלת: שלום,
יישר כוחך שאת מרגישה צורך לתקן את מעשייך.
מה שנראה הוא שצריך להחזיר את מה שנעשה בגנבה בשנים שהיית כבר גדולה כדאי אפילו להחזיר את מה שנלקח בהיותך קטנה וב"ה תזכי לכפרת עוונות.
בברכה
[הרב אריה שטרן
ראש מכון הלכה ברורה