שמע ישראל

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך,

ראשית תודה לך על המילים המחזקות שכתבת לנו, באמת שזה עוזר בעבודה שלא תמיד פשוטה.

שמחתי מאוד לראות את הרצון שלך לרדת עד הפרטים הקטנים והחשובים (!!) של התפילה, במיוחד אם נתחשב בעובדה שהכוונה בקריאת שמע היא חובה ולא בגדר רשות (בעיקרון גם בתפילת שמונה עשרה זה ככה, אבל בקריאת שמע זה יותר חמור וגם ה-ר-ב-ה יותר קל, ולא נאריך כאן).

אני יודע שמה שאני כותב קצת שונה אולי מדברי השולחן ערוך (למרות שזו שאלה של הבנת דבריו), אך לעניות דעתי הוא יסכים לדברי, לא מכיוון שיש פה מחלוקת, אלא שזו פשוט שאלה של ניסוח כיצד לכוון מאחורי כל מילה.

שמע ישראל- כפשוטו, הקשב (והפנם) כל אחד מישראל.
ה´- כפשוטו, ה´, זהו שמו.
אלהינו- השולט ומשגיח עלינו.
ה´- כפשוטו.
אחד- היחיד שפועל את כל הפעולות ושנמצא בארבע רוחות השמים.

שמתי את המילה "והפנם" בסוגריים משום שהיא עוזרת לכוונה, אך היא לא חלק מההבנה הפשוטה של המילים.
בשם ה´ כתבתי לכוון כפשוטו, משום שזהו שמו של הקב"ה, והרי כשאת קוראת, להבדיל, לחברה שלך את לא חושבת מי היא, אלא כך קוראים לה בפשטות. כך כאן, זהו שם ה´ (אפשר גם להרהר בכך שהוא אדון הכל והיה הוה ויהיה, אך זוהי רק המשמעות של הקב"ה, ולא פשט המילה שמתכוונת אליו בצורה פשוטה).

בעיקרון גם חובה לכוון ב"ברוך שם...", אך בזה, בניגוד ל"שמע" אין חובה לחזור אם לא כיוונת.

את יד ימין ששמים על העיניים, שמים כדי לעזור לכוון, כדי שלא נביט בדברים אחרים, ממילא אין זה משנה היכן כל אצבע, העיקר פשוט לא להסתכל לאף מקום (יכול להיות שבדרך הסוד יש עניין בדבר, אך לשם כך תאלצי לשאול רב אחר...).

בהצלחה רבה, ויישר כח גדול על הרצון להתקדם,
עדיאל

calev72@gmail.com