שמחה ועונות השנה

שלום רב

שמחנו לקבל את הפניה שלך. היא איננה מטופשת כלל וכלל. זה אף לא מוזר ולא מטומטם שמזג האויר משפיע על מצב הרוח שלך. זה מוכר וידוע אצל הרבה מאד אנשים, ובמיוחד אצל נשים שהן הרבה יותר קשורות לזמן מאשר גברים, שהרי המערכות הפיזיולוגיות שלהן קשורות למעגל הזמן.

בכלל, בשפה אנחנו רואים כל הזמן את הקשר בין עונות השנה למצב הכללי. (אומרים על מישהו שהוא 'באביב נעוריו', 'קודר' זה מילה גם למזג האויר וגם למצב הרוח כמו שכתבת וכו').

כל זה אומר, שהקשר שאת חווה הוא לא רק מובן אלא גם טבעי וחלק מהסדר שרבונו של עולם יצר בבריאה. אז זה בסדר גמור להיות שמחים בקיץ ופחות שמחים בחורף ובמידה מסוימת אין שום צורך להלחם בזה. אדרבה, צריך לחשוב איך להשתלב בתוך הטבע ומתוך כך להתחבר לרבונו של עולם.

אני חושב שאפשר להציג שני דרכים בקשר לכך.

הדרך הראשונה היא באמת לחשוב איזה מקום יש ל'התכנסות בעצמך'. אני חושב שיש לכך מקום גדול בעבודת ה'. זה יכול לחזק את האדם לחפש את הנקודה העצמית שבו ולפתח אותה, זה יכול להשפיע על האדם להתנתק מהשפעות שליליות של החברה. גם מבחינה מעשית - אפשר לנצל את החורף ליותר השקעה בלימוד (בישיבות, 'זמן חורף' הוא זמן הלימוד המרכזי). אחר כך באביב ובקיץ אפשר 'לפרוח' ואת כל מה שהשקענו בעצמינו ב'התכנסות' להעניק הלאה לחברה.

הדרך השניה היא על פי 'פתגם' שכתב מרן הרב קוק זצ"ל - כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. כלומר, אם מחזקים את הנשמה שלנו, אם מתאמצים לפתח את הקשר שלה עם בורא עולם, זה גורם למצוא את האור מבעד לכל הערפל. זה באמת לא קל אבל יש מקום להתאמץ גם בזה. עם כל ההתקדרות - להתחזק יותר במצוות, ובע"ה החיבור לרבונו של עולם דרך המצוות מאיר את ההתקדרות ב'אור נעים'.

מקוה שהועלתי מעט

טוביה
tsbias@Actcom.co.il