שמחה בפרט באדר

שלום וברכה,

שאלת שאלה חשובה, ונגעת בנושא רחב ועמוק. קשה להקיף את כולו במכתב אבל אשתדל לגעת בעיקרי הדברים.
שמחה חיצונית היא שמחה התלויה בגורמים חיצוניים. היא נגרמת מסיבות חיצוניות וגם מתפוגגת מסיבות חיצוניות. שמחה חיצונית נגרמת למשל, כאשר אדם מצליח לעמוד במשימה שהציב לעצמו, כאשר הוא עובר מבחן בהצלחה, כאשר הוא מרגיש מוערך וחשוב בעיני הזולת, כאשר הוא מקבל מתנה, כאשר הוא מיישב סוגיה בלימוד.
שמחה שנגרמת כתוצאה מהסיבות האלה ואינספור הדומות להן, מתפוגגת כתוצאה מאינספור גורמים חיצוניים שמטרידים אותנו ומשכיחים מאיתנו את חדוות ההצלחה. עייפות או כאב ראש, טרדת פרנסה או עומס של עבודה יכולים להסיח את דעתנו תוך שעה משמחה עצומה שחשנו כאשר הצלחנו להשיג דבר שחלמנו עליו זמן רב. פתאום השמחה נעלמה. למה? לא מפני שההישג שלנו איבד מערכו האובייקטיבי, אלא מפני שהשמחה שנגרמה לנו 'ישבה' על המעטפת החיצונית של אישיותנו ושל חיינו, ושם, במעטפת הזאת, זורמים כל הזמן בלי סוף פרטים, רשמים והתרחשויות, ומעמעמים את התחושות במהירות.

שמחה פנימית, לעומת זאת, היא שמחה מאוד עמוקה ומאוד מהותית. רבנו אומר שהשמחה הפנימית והאיכותית ביותר היא השמחה על שלא עשני גוי. כלומר על עצם מעלת קיומי כיהודי, נשמה טהורה, שברא הקב"ה כחלק ממנו ממש. שמחה על היותי נשמה בעלת תכלית גבוהה שאין לתאר ולשער, שכל העולמות לא נבראו אלא בשבילה, והיא היא מקור האור והטוב של כל העולם. זו לא רק שמחה עמוקה שנוגעת לעצם מהותנו ושורש קיומינו, היא גם שמחה ללא תנאי. כלומר אינה מאוימת מכלום. שום דבר לא יוכל לשנות את העובדה שנבראתי יהודי. אלפי יהודים לאורך הדורות ידעו והבינו, שהמעלה הזאת היא כה מהותית, שהחיים בעצמם חיצוניים לה, והסכימו למות על קדושתה.

גם התחברות מזוויות נוספות למהותנו הפנימית מסייעת לנו להשיג עוד ועוד שמחה הפנימית. כאשר אדם מצליח להשתחרר מתאווה ששלטה בו, או לרפא מערכת יחסים עכורה שהעיבה על חייו, הוא חווה את שמחת הצמיחה הפנימית ששום עניין חיצוני לא מאיים עליה. מי שאנחנו באמת – מי שאנו לוקחים איתנו לכל מקום, לכל מצב, המהות האמיתית ששום אויב לא יוכל לשדוד מאיתנו – היא הגורם לשמחה הפנימית. ככל שיש לך יותר 'פנימיות מבוססת', את שמחה יותר. ככל שאת חיה חיים חיצוניים יותר, את דלה בשמחה הזאת השלימה.
רבי נחמן, הרופא הגדול והמדרבן הגדול לחיות חיים אמיתיים, נתן לנו מגון עצות, ובראשן התבודדות ו"אזמרה" – שתכליתן לקרב אותנו יותר ויותר אל מהותנו הפנימית ואל השמחה העמוקה והשלימה.
במקביל, הוא מדריך אותנו להשתמש בכל השיטות ולעבוד ללא הרף על שמחה בכל הרמות. גם שמחה חיצונית מועילה לאדם, משחררת את המחשבה, מסייעת לצאת ממצבים קשים וממתיקה את הדינים.
לכן הוא מדריך אותנו לעשות כל מה שאפשר כדי להגיע לשמחה – ואפילו היא חיצונית בתחילה.
גם 'מילי דשטותא', גם 'מילתא דבדיחותא', ובעיקר קשר עם חברים קרובים, מזינים את הנפש בשמחה הבסיסית, שבעזרתה ניתן לעשות את עבודת השם המוטלת עלינו, ולהתקרב למעלתנו האמיתית, ולשמחה הפנימית השלימה הנגזרת ממנה.
חשוב לציין שימים אלו, ימי אדר, מסוגלים במיוחד לעבודת השמחה, וכל מי שיתפלל וישתדל בעניין הזה, בודאי יזכה שמשמיים יעזרו לו ויעניקו לו שפע של שמחה לשנה כולה.

בהצלחה!
ארז

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה