שאלה
כבוד הרב שלום,
בשיעור גמרא{מסכת ברכות דף לא:} למדנו כי שכאדם מתפלל בתפילת שמונה עשרה, ומגיע מלך ושואל בשלומו, או שנחש כרוך על עקבו אסור לנו להפסיק בתפילה ואילו כאשר אנו חייבים להתפנות או שהתבלבלנו בסידור וצריך להחליפו מותר לנו לעצור בתפילה?
איך נוצרה הקיצוניות הזו?
תשובה
שלום רב,
לגבי נחש הכרוך על עקיבו כותב רש"י שדווקא נחש שפעמים שאינו נושך אבל עקרב ואפעה שוודאי, שנושכים יפסיק, וכך גם לגבי תשובה במקרה של חשש פיקוח נפש.
לעצם העניין, יש הבדל בין תזוזה, שאינה כל כך הפסק, לבין דיבור המהווה הפסק.
לא בכל מקרה מפסיקים רק במקרה, ואי אפשר להתפלל ואז, סביר הדבר שיפסיק להתפלל, כיון שאי אפשר לו להמשיך, אבל אם אפשר לו להמשיך, לא יזוז ממקומו.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם