שאלה
אני מדריכה סיורים לבתי ספר, גם של חילונים
המושג אלוקים מוכר להם יותר מאשר הקב"ה או ה'.
חברה שלי אמרה לי שהיא אומרת אלוקים, ובמקום האות ק' את האות א', האם זה בסדר?
תודה רבה!
תשובה
שואלת יקרה שלום רב,
"מצוות עשה מן התורה לירא את השם, שנאמר: "את ה´ אלהיך תירא". המשמעות הפשוטה של מצווה זו, שנזכור תמיד שה´ ברא את העולם ומקיים אותו בכל רגע ורגע, ומשגיח ויודע את כל אשר נעשה בעולם, וראוי לקיים את מצוותיו. וקל וחומר הוא, שאם אדם מתיירא להמרות פיו של אדם מכובד כמלך, על אחת כמה וכמה שלא ימרה את פיו של הקב"ה. עוד מכלל מצווה זו, שלא להזכיר בחינם את שמו של הקב"ה. וכבר למדנו שבשבעה שמות נקרא הקב"ה בתורה, וכל שם מבטא צד אחר בגילוי של הקב"ה בעולם, ומפני הכבוד אסור להזכיר אחד מן השמות האלו לבטלה. אלא רק בתוך לימוד תורה מותר לקרוא את השמות המופיעים בפסוקים, וכן בשעת התפילה מותר להזכיר שם שמיים.
אם בטעות הזכיר אדם שם השם, מיד ימשיך וישבח את השם, כגון שאמר שם השם, ימשיך ויאמר: "ברוך הוא לעולם ועד" או "גדול הוא ומהולל מאוד", ועל ידי כך יתקן את דבריו שלא יזכיר שם השם לבטלה. ובכל מקום שמזכירים את השם באופן המכובד, בדרך לימוד ותפילה, זוכים לעשירות, שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". אבל אם מזכירים אותו לבטלה, גורמים לעניות.
[מתי נחשבת אזכרת השם לבטלה ומתי לא?]
ברור שכאשר מתפללים צריכים להזכיר את השם, ואזכרות אלו הן חלק מהתפילה. וכן כאשר לומדים תנ"ך, קוראים את הפסוקים בשלמות. השאלה היא כאשר לומדים תלמוד ובו מוזכרים פסוקים מן המקרא ובהם שמות של הקב"ה, כיצד לקוראם, האם להזכיר את השמות כפי שכתוב בפסוק או לשנות ולומר ´אלוקים´ במקום ´אלהי-ם´, ו´השם´ במקום ´אדנ-י´? להלכה מוסכם שהלומד גמרא רשאי לקרוא את השמות המוזכרים בה. אמנם בפועל רבים נוהגים שלא להזכיר את שמות השם במפורש בעת שלומדים גמרא, אלא במקום שנאמר בפסוק ´אדנ-י´ אומרים ´השם´, ובשמות שהאות ´ה´ נזכרה בהם, מחליפים אותה באות ´ק´. למשל במקום ´אל-הים´ אומרים ´אלוקים´, ובמקום ´אל-הינו´ אומרים ´אלוקינו´, ובמקום ´י-ה´ אומרים ´קה´. והיו בין הפוסקים שחיזקו מנהג זהירות זה, אבל רוב הפוסקים סוברים שעדיף לקרוא הגמרא תוך הזכרת השמות במפורש."
(מתוך שיעור של הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א.)
[לסיכום:]
נראה שאין להזכיר בחינם את שמו של הקב"ה ומתוך זהירות זו זוכים לעשירות רוחנית ומעשית.
בודאי ובודאי בטיולים, בסיורים, בהדרכות ובמקומות שלעיתים יש שם בעיות של צניעות, נקיון, בדיחות וזילות שם שמים. ולכן יש לומר תמיד אלוקים. ומנסיוני הדל בדרך כלל כולם מבינים. לעיתים צץ השואל שאינו מבין את שם אלוקים, ואז יש להסביר בקצרה שאנו נזהרים בשם השם. והאות ה´ התארכה והפכה לק.
בהצלחה בתפקיד החשוב של הקניית אהבת הארץ ערכים ומרשת.
חג שמח ושנה טובה,
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il