שליחות

שלום רב!
קודם כל- כל הכבוד לך על עשיית השליחות. [זה אחד מהדברים החשובים- אם לא החשוב ביותר- לעם היהודי בימים אלו], בעיקר בגלל כמות ההתבוללות העצומה שיש כיום. כל פעילות עוזרת וחיונית לשמור שעמנו לא יעלם מפאת סכנה עצומה זו.

[כעיקרון הכיוון הכללי הוא ליצור אצלם זיקה ליהדות.] אך לגבי אופן הפעולה- נחלקו רבים באיזה כיוון לנקוט בדיוק.
יש את הכיוון של קשר ליהדות מצד [הקשר לדת] היהודית ולדתיות. זה מה שהחזיק את העם היהודי למשך דורות, ולטענת הנוקטים בגישה זו- זה הדבר היחיד שיוכל להמשיך להחזיקו.
נושאי הדגל בכיוון הזה הם חב"ד, שכידוע מנסים ליצור קשר דתי עם כל יהודי באשר הוא. זה מתחיל מכל מיני מצוות ספציפיות- שבת, תפילין וכד´.
[יש אבל בעיה עם גישה שכזו]- לעיתים הדבר יתפס ככפיה דתית ורק יגרום לדחיה ולא לקירוב. יש אנשים רבים אשר הקשר שלהם לדת הוא לא רב, ולעיתים אף שלילי, וללכת בכיוון שכזה זה בעצם מלחמה כפולה ואבודה מראש. "מלחמה" לקרב אותם לדת, ו"מלחמה" לקרבם לזהותם היהודית. דבר היגרום לדחיה ולחוסר הצלחה בשתי החזיתות, וככה לא משיגים כלום. למרות שנעדיף שיהיו גם דתיים- עדיף עוד יותר שיהיה להם זיקא כלשהיא ליהדות, אפילו אם לא יצאו דתיים. בעיקר כי זהותם הדתית הוא דבר שכן מגובש וכן נתנו עליו את הדעת (ולכן יותר קשה לשנות), אפילו אם לא כ"כ טרחו וחשבו על זהותם היהודית.

לכן יש הגוסים שיש צורך למצוא גורם זיקה אחר. וזה [הציונות]. היסטורית- אחרי תקופת ההשכלה, כאשר הגורם הדתי כבר לא שימש גורם מאחד לעם, בנס ממש התפתח הגורם הציוני שהצליח היכן שהדתיות נכשלה. רבים הם היהודים אשר אינם דתיים אך מרגישים קשר חזק ליהדותם דרך הארץ והציונות. וזה כיוון שמאוד כדאי לפתח ולעורר אצלם. (דרך אגב- קשר ציוני וקשר לארץ לא חייב כלל לכלול את האופציה של עליה לארץ)
בעיה אבל שיש עם כך הוא שכבר לא כ"כ פופולארי בארה"ב להיות ציוני. טענות רבות נשמעות כנגד ישראל בחדשות כל הזמן, "מדינת האפרטהייד [היחידה שנשארה בעולם], הגוזלת ממיליון וחצי ערבים זכיות אזרח בסיסיות", ויש אנשים אשר יתביישו לקשר עם מדינת ישראל. זה מהווה גורם דחייה מאוד גדול.

גורם מאחד אחר שמנסים להציג ביהדות הוא [כל מיני מאפיינים יהודיים שפונים לציבור הרחב]- "תיקון עולם" "חסד" "עשיית טוב ומוסר" וכד´. הטוב בגישה שכזו היא שהיא לא תלויה בדתיות, וגם לא תלויה בארץ, אך עדיין מהווה גורם מאחד רציני ליהדות.

אישית מהניסיון שלי כשליח בארה"ב, וזה נכון בעיקר עם ילדים- כיוון טוב לנסות לנקוט בו הוא [הקשר האישי]. [להתחבר בפן האישי עם כל האנשים שם, שיהיה להם הרגשה של "יש לי חבר טוב שהוא יהודי\דתי\ישראלי!!" וזה יכול להועיל הרבה יותר מכל דבר אחר. בצורה שלא תיאמן]. הקשר האישי שובר חומות וגורם לאנשים לרצות להתחבר לאותם פנים ביהדותם בעקבות כך.
זה יכול לערב את כל שאר הגישות שהבאתי למי שזה מתאים -[להתחבר בפן הדתי עם מי שמעוניין בפן הדתי, להתחבר בפן הציוני עם מי שמעוניין בפן הציוני וכד´. ובעיקר בלי כפייה כדי לא להביא לדחייה. אדם שלא מעוניין בפן הדתי- לא לנקות בו כי ההפסד יהא גדול מהרווח. כנ"ל בפן הציוני.] ובתקווה גם פנים אלו יתפתחו אח"כ.

לסיכום אני רוצה שוב לחזק את ידיך ולאחל בהצלחה
אם תרצי עוד עזרה - אשמח לעזור
אריה
צוות ישיבת הר עציון