שכר ועונש

לסילבי שלום
יסוד בסיסי בעולמה של תורה הוא שהאדם אחרי למעשיו.
אחריות זאת פירושה שלמעשיו של אדם יש תוצאות.
התוצאה הראשונית היא השפעה על מעמדו הרוחני של האדם: "שכר מצווה - מצווה. ושכר עבירה - עבירה".
אמנם, לבד מזה, העושה מצווה זוכה על כך לשכר טוב והעובר עבירה יענש על כך.
האם יש להסיק מכך שכל מעשה חטא גורר עונש? לאו דווקא. יתכן כי ישנן עבירות מסוימות שבגלל נסיבות מסוימות האדם לא יענש.אולם העיקרון אמת הוא,מעשינו גוררים שכר ועונש.
המקום בו זוכה האדםל שכר על מעשיו הטובים ונענש על עוונותיו הוא העולם הבא:
"הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא... ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו" (לשון הרמב"ם בפרק שמיני מהלכות תשובה הלכה א').
כך אמרו חז"ל: "היום (בעולם הזה) - לעשותם (את המצוות), ומחר (בעולם הבא) - לקבל שכרם"
אולם גם בעולם הזה יש השפעה למעשינו. אולם זה אינו שכר, אלא, תנאים המאפשרים לנו לקיים את התורה. אם נלך בדרך ה', נזכה לשלווה ונחת, שהם שיאפשרו לנו לעבוד את ה' בשלווה.
ולכן שלווה גשמית בבעולם הזה וענישה בעולם הזה, אינם עונש לאמיתו של דבא. כי אם תנאים ויכולת לקיים את המצוות. או חלילה שנהיה מוקפיםטרדות וצרות שלא יאפשרו לנו לקיים את התורה.
בודאי שאין לחוש רגשות אשמה על כל דבר שקורה לנו. עלינו לעשות חשבון נפש על אשר קורה לנו. אולם חשבון זה צריך לעורר אותנו לעשייה חיובית ולא חלילה לרגשי אשמה.
ככלל עלינו לשאוף לעבוד את ה' שאינה שוקלת את מעשינו במשקפיים של פחד מענישת ה', או לעובדו בגלל השכר שנוכל לזכות, כי אם לנסות לעבוד את מתוך אהבתו ורצוננו לעשות רצונו.
בברכה שתזכי לברכה ועלייה
אביחי קצין