שאלה
שלום כבוד הרב,
במהלך לימוד התורה אני פוגש כמעט בכל מקום את תיאור השכר של מי שייקיים את מצוות השם (או לעומת זאת העונש שיקבל מי שיעבור על מצוות השם ר"ל).
כגון:
מי שמקיים מצוות ציצית זוכה לראות פני שכינה.
הלומד תורה מקבל שכר כאילו קיים תרי"ג מצוות על כל מילה של לימוד. וכו'
לעומת זאת במסכת אבות כתוב "הוו משמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" ובהלכות תשובה להרמב"ם כתוב שמי שניזהר מהעברות מיראת העונש או מקיים את המצוות כדי לקבל שכר זוהי מעלה נמוכה.
ושאלתי:
אם זה לא טוב לעבוד את הקב"ה מיראה וכדי לקבל שכר למה חכמים הירבו לתאר את שכר המצוות ועונש העבירות? תיאור זה לא עלול להגביר אצלינו את הרצון לעבוד את הקב"ה מיראה?
תודה
תשובה
אלון שלום!
הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו) ב'מסילת ישרים' עוסק בפרק הראשון בתכלית של עבודת האדם בעולם, ומסביר שהיא להגיע לעונג הנצחי של העולם הבא. לעומת זאת, בפרק יט אומר הרמח"ל: "אמנם ודאי שמי שמתכון בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ולקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכון לטובת עצמו סוף סוף עבודתו לצרך עצמו. אך הכוונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה".
כיצד מסתדר פרק א עם פרק יט?
הרמח"ל הבין שעבודה לשם שמים היא נעלה וחשובה יותר, ולכן היא קשה יותר. אנשים רבים עדיין לא הגיעו למעלה הזו, ואליהם יש לדבר בשפה של שכר לעולם הבא. לכן שם הרמח"ל את העבודה לשמה רק בפרק יט! ולכן חז"ל הרבו כ"כ לדבר ע זה: א. כי זה נכון. יש שכר ועונש. ב. כי הרבה אנשים במדרגה שדברים אלו יתנו להם את המוטיבציה לעבוד את ה'.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם